בשנים האחרונות, ולאור ריבוי תאונות הפגע וברח, מקבלת התופעה סיקור נרחב וגינוי ציבורי של התנהגות זו.
הסיבות לכך ברורות, ואולם כדי שלא בטעות תמצא את עצמך במצב דומה, הכנו עבורך מדריך לעבירת ההפקרה בו נסקור את המקור החוקי כמו גם את גישת בתי המשפט והענישה הנהוגה.
"אין כל ספק כי התכלית המרכזית של עבירת ההפקרה היא מתן הסיוע המהיר והאפקטיבי ביותר לנפגע בתאונת דרכים. מנקודת מבטו של הנפגע מבטאת תכלית זו את האינטרס שלו בהטבת מצבו במידת האפשר. מנקודת מבטו של הנהג המעורב יש דגש גם בסולידריות אנושית בסיסית, ובחובה המוסרית - שאומצה כנורמה משפטית מחייבת - המוטלת על מי שהיה מעורב בתאונה לסייע ליתר המעורבים כפי יכולתו."
הפעם האחרונה בה תוקנה עבירת ההפקרה, הידועה גם בשם פגע וברח היתה בשנת 2011.
בתיקון נקבעו 3 דרגות חומרה לעבירת ההפקרה, כאשר בצד כל אחת מהן נקבעו עונשי מאסר ממושכים.
במילים פשוטות נסביר שגם מקריאת החוק תוכל להבין בקלות שהרשעה בהפקרה כנראה תסתיים עבורך בעונש מאסר בפועל.
מלבד עונש המאסר צפויים לך עונשים נוספים כמו פסילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה, פיצוי לנפגעים ועונשי תנאי נוספים.
שים לב שהפיצוי שייפסק לנפגעים בהליך הוא נמוך יחסית ולא יתקרב לגובה הפיצויים שייפסקו בערכאה האזרחית.
"בתי המשפט הדגישו ושבו והדגישו פעמים הרבה את חומרתה של עבירת ההפקרה לאחר פגיעה ואת הצורך לגזור בגינה עונש הולם ומרתיע...כך בפסקי הדין שקדמו לחוק לתיקון פקודת התעבורה(מס' 101), התשע"ב-2011, וכך על אחת כמה וכמה לאחר תיקון זה שהחמיר באופן ממשי את הענישה על הפקרה לאחר פגיעה, בפרט באותם המקרים שבהם נגרמה חבלה חמורה לאדם (מתשע שנות מאסר לארבע עשרה שנות מאסר)."
מדי שנה מפיצה הרלב”ד דו”ח סיכום השנה בנושא תאונות דרכים.
הדו”ח שהופץ ב-2022 אינו כולל מידע כמותי על תאונות פגע וברח אך ניתן להניח שמדובר בכמה עשרות מקרים בשנה ואף יותר.
כדי להבין טוב יותר מה עומד מאחורי הענישה המחמירה כלפי מי שמפקיר פצוע לאחר תאונה חשוב להבין כיצד התפתחה עבירה זו במשך השנים בחוק ובפסיקה.
הפקרה אחרי פגיעה
את האיסור על הפקרה בישראל תוכל תמצא בסעיף 64א. בפקודת התעבורה שכותרתו היא הפקרה אחרי פגיעה.
בסעיף תמצא גם את העונשים שנקבעו לעבירת ההפקרה ובהתאם לחומרתה.
לצערך אין לך שליטה על סעיף האישום שיוגש נגדך וההחלטה נתונה בידי הפרקליטות ובהתאם לנסיבות התאונה.
הפקרה בעולם דיני התעבורה זה מצב בו פגעת באדם, ברכוש או בנפש בעת נהיגה ונמלטת.
הפקרה אחרי פגיעה - היית צריך לדעת
נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים.
הרציונל העומד בבסיס עבירת ההפקרה הוא שבמידה והיית מעורב בתאונה כנהג חלה עליך חובה לעצור במקום ולהזמין עזרה במידת הצורך.
שים לב שהחוק במקרה זה מחייב רק את נהג הרכב ולא את הנוסעים או עוברי אורח.
המונח “נוהג רכב המעורב בתאונה” מתייחס למי שנהג ברכב שהיה מעורב בתאונה, בין אם הוא אשם או לא וללא קשר לנסיבות התאונה.
מה שיחרוץ את דינך היא התשובה לשאלה האם פעלת כנהג סביר.
אם הנהג הסביר היה יודע שמישהו נפגע או אפילו עשוי היה להיפגע בתאונה – חובה עליו לעצור ולהושיט עזרה.
כן – גם אם התאונה נגרמה שלא באשמתך.
סעיף זה הינו בעל העונש המקל ביותר ביחס לעבירת ההפקרה ואם תורשע בו בית המשפט יוכל לגזור עליך עד 3 שנות מאסר.
אפרופו מאסר, נכון לאוקטובר 2023 בית המשפט יכול לגזור עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות עד ל-9 חודשים.
המשמעות היא שאם ייגזרו עליך יותר מ-9 חודשי מאסר לא תוכל לבצע אותם בעבודות שירות אלא רק מאחורי סורג ובריח.
קח בחשבון שמעבר לעונש המאסר הצפוי לך במידה ותורשע, בית המשפט יגזור עליך עונשים נלווים בדמות פסילת רישיון נהיגה בפועל לתקופה ארוכה (שתחל בתום המאסר) מאסר על תנאי ופיצוי.
על החובה להושיט עזרה בתאונה בה אינך הנהג, או שכלל ל היית מעורב, נרחיב בהמשך.
"ערך קדושת החיים נמצא בבסיס התכלית האמורה. ואולם, גם תכליות נוספות עומדות בתוקפן. תכלית חשובה היא למנוע מנהג המעורב בתאונת דרכים לחמוק מאחריותו. יש לאפשר לרשויות האכיפה לחקור כדבעי את נסיבות התאונה ואת האחריות לגרימתה, וזאת על-ידי העמדת כלי הרכב הפוגע על עומדו, ובאמצעות שיתוף פעולה מצדו של הנהג עם גורמי החקירה עוד בזירת האירוע, בתנאי אמת ובתכוף להתרחשות. הימלטותו של הנהג הפוגע יכולה לגרום לשיבוש הליכי חקירה ומשפט, ואף להטלת חשד כלפי אדם אחר שנקלע לזירה, חף מפשע. החשיבות במיצוי החקירה היא לציבור כולו, למערכת אכיפת החוק, כמו גם למשפחת הקורבן. זו חפצה לדעת כיצד מת יקירה, וממצאי החקירה עשויים לסייע לא רק בהליך הפלילי, אלא גם בתביעה אזרחית. דומני כי ניתן להצביע גם על תכלית נוספת - הדאגה לכבוד המת ולרגשות קרוביו. גם אם אין עוד תועלת בהגשת עזרה רפואית, לבטח יש טעם לכסות את הגופה, ולוודא שלא תהיה למשסה בגלגלי כלי רכב נוספים..."
הפקרה אחרי פגיעה - ידעת ולא עצרת
נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים.
ההבדל בין סעיף זה לסעיף הקודם הוא שכאן תידרש התביעה להוכיח שידעת כי אדם נפגע בתאונה בנוסף לעזיבת המקום או אי הזעקת עזרה.
כדי שהתביעה תצליח להוכיח את היסוד הנפשי הדרוש לצורך הרשעתך בעבירה היא תידרש להוכיח אותו.
על היסוד הנפשי בו היית בעת האירוע ניתן ללמוד מפעולותיך לאחר התאונה.
הוכחת המודעות שלך לתאונה באמצעות פעולותיך, או ההתעלמות שלך מאפשרות שמישהו נפגע, תעיד על היסוד הנפשי בו היית שרוי ועל פיו פעלת.
שים לב שכאן לא נשאלת השאלה האם פעלת כנהג סביר בנסיבות, שכן נקודת המוצא היא שלא יכולה להיות מחלוקת בשאלה האם ידעת על הפגיעה באדם.
בעבירה זו הגדיל המחוקק משמעותית את העונש שיכול להגיע ל-7 שנות מאסר ללא עבירות נלוות.
הפקרה אחרי פגיעה - התוצאות קשות
נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים.
ייחודו של סעיף זה היא החמרה משמעותית בעונש שייגזר עליך אם יוכח בבית המשפט הן את ההפקרה שיוחסה לך בכתב האישום והן את הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה.
המשמעות היא שאם כנהג בחרת להפקיר פצוע לגורלו ולא לעצור ולהושיט עזרה, העונש שייגזר עליך יהיה תוצאה ישירה של מצב הפצוע.
אי ידיעה על פגיעה
היסוד הנפשי הדרוש להוכחת העבירה הוא מסוג רשלנות.
לא ידעת שפגעת באחר במהלך נסיעה אולם תיחשב כמי שהיה עליו לדעת.
העונש הוא עד 3 שנות מאסר וזהה למי שגרם למוות ברשלנות.
ידיעה על פגיעה
היסוד הנפשי הנדרש להוכחת ההפקרה הוא מסוג מודעות.
על המודעות שלך לתאונה ותוצאותיה ניתן ללמוד מהתנהגותך לאחר עזיבת המקום.
העונש על עבירה זו יכול להגיע עד 7 שנות מאסר בפועל.
חבלה חמורה או מוות
כתוצאה מהתאונה בה היית מעורב נגרמה לאדם חבלה של ממש או מוות.
העונש על עבירה זו יכול להגיע עד 14 שנות מאסר בפועל.
הפקרה אחרי פגיעה - להזעיק עזרה
בסעיף זה, "הזעיק עזרה" – הושיט עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות המקרה ולמקום התאונה, ובכלל זה, בהתאם לנסיבות המקרה, הזעיק את גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים למקום התאונה, המתין ליד הנפגע עד להגעתם, דאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע ככל יכולתו והגיש לנפגע עזרה ראשונה אם ביכולתו להגישה על פי הכשרתו.
למקרה שלא הבנת את לשון הסעיף נסביר במילים פשוטות.
לחובת העצירה הנדרשת ממך קיימת גם החובה להושיט עזרה.
העזרה צריכה להתבטא במגוון דרכים כמו הזעקת מד”א, טיפול בנפגע ככל יכולתך ושמירה עליו עד להגעת כוחות ההצלה.
המונח עזרה קיבל בפסיקה פרשנות רחבה עד כדי הרשעתו של נהג אשר נמלט מהזירה עם הגעת כוחות ההצלה ומבלי שביצע פעולות סיוע.
אגב העזרה יכולה להיות סיוע גם לכוחות ההצלה וכוללת יותר מאשר המתנה לאמבולנס הראשון שיגיע.
מכאן אתה יכול ללמוד שהעזרה שנדרשת ממך היא ככל האפשר ועד לתום האירוע או לפחות עד שתשוחרר באופן רשמי.
מעורב בתאונה עוצר ומגיש עזרה
פגע ועצר
מעבר לחובות (והעונשים) שציינו עד כה, על חובת העצירה תוכל ללמוד גם מתקנות התעבורה.
סעיף 144 לתקנות התעבורה מרחיב על הפעולות שעליך לבצע אם נהגת ברכב מעורב בתאונה ויש אדם שנפגע או נהרג.
נוהג רכב המעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם או נפגע יעצור מיד את הרכב במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזנו ממקומו אלא אם יש הכרח להשתמש ברכב לצורך ביצוע האמור בפסקה (2) או אם שוטר הרשה את הדבר.
חובת עצירה לזיהוי
החובה לעצור מיד ובסמוך לתאונה זכתה בחקיקה הישראלית לתוספת נוספת שחלה על כלל הנהגים החולפים במקום התאונה.
שים לב שהחובה קיימת רק במקרה של תאונה עם נפגע.
במקרה שלא תעצור להושיט עזרה תידרש התביעה להוכיח גם כאן שידעת כי היה נפגע במקום.
נוהג רכב העובר במקום תאונת דרכים שבו נמצא נפגע, ייעצר ולא ימשיך בנסיעתו עד שעשה כל שביכלתו כדי להגיש כל עזרה הדרושה לנפגע או כדי לבוא לעזרתו בהתאם לתקנה 144(א)(2).
אין בריחה מוצדקת
לבריחה של נהג מזירת התאונה יכולות להיות סיבות כמו:
- קושי אמיתי להתמודד עם הסיטואציה.
- תחושת בהלה.
- אי לקיחת אחריות.
- אי ידיעה על פגיעה.
חשוב שתדע שבתי המשפט כבר דנו בסיבות שמנינו ודחו אותן על הסף.
בנוסף, הסיבה הנפוצה ביותר להפקרה היא עבירה או עבירות נוספות שביצע נהג הרכב.
דוגמא לכך היא נהג שמעורב בתאונה תוך שהוא נוהג בפסילה.
דוגמא נוספת היא תאונה ונהיגה בשכרות או סמים.
בעבר אפילו נטען שנהג הרכב היה תחת השפעה כבדה ולכן לא היה מודע למעשיו. טענה זו נדחתה על הסף בנימוק שבמודע הביא עצמו למצב בו היה נתון.
כפי שהסברנו למעלה, הידיעה שלך על התאונה ותוצאותיה האפשריות תילמד מהתנהלותך לאחר מכן.
לרשות משטרת ישראל עומדים כיום כלים טכנולוגיים מתקדמים הן לזיהוי פנים והן לזיהוי כלי רכב שהיו באיזור התאונה.
המשמעות עבורך היא שגם אם קדושת החיים היא לא בראש מעייניך, ובטעות חשבת שבריחה מזירת תאונה היא הצעד הנכון, הסיכויים שתיתפס גבוהים מאוד וכך גם העונש שתקבל.
חובת הנוסעים ברכב
אם מצאת את עצמך נוסע ברכב שהיה מעורב בתאונת דרכים חשוב שתדע שגם עליך חלה חובה בחוק.
חובה זו, התנהגותית מוסרית במהותה, מחייבת אותך ליטול יוזמה ולפעול.
מדובר באחד מסעיפי החוק הבודדים בישראל שמקימים חובה לפעולה והימנעותך מנקיטתה תוביל לענישתך.
נוסע ברכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם חייב להתקשר לגופי ההצלה הנחוצים ולהזעיקם למקום התאונה, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין, אלא אם כן נוהג הרכב עצר והזעיק עזרה, בנסיבות כאמור בסעיף 64א(ב) או (ג); העובר על הוראה זו, דינו – מחצית העונש הקבוע בסעיף 64א(ב) או (ג), לפי העניין; הוראות סעיף זה לא יחולו על קטין שטרם מלאו לו 16 שנים.
שים לב שהדרישה כי תזעיק עזרה חלה רק כאשר הנהג לא עושה זאת.
העונש הקבוע בגין עבירה זו ימוד על מחצית העונשים בדרגות החומרה הגבוהות.
המשמעות היא שאם תורשע בעבירה זו בית המפשט יוכל לגזור עליך בין 3.5 ל-7 שנות מאסר.
עבירה זו לא תחול על קטינים מתחת לגיל 16 והסיבות לכך ברורות.
חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו.
גם עורכי דין נדרשים, לא פעם, לחפש אחר פסיקה של בתי המשפט השונים, בארץ ובעולם, אשר יכולה לסייע לנו בעבודתנו.
לעיתים נתקלים במונח משפטי המצריך הסבר (אפשר גם קצר וענייני) ובדיוק לשם כך ריכזנו עבורך מגוון של שאלות נפוצות ובשפה ידידותית.
יש לך שאלה שקשורה בעבירת ההפקרה ולא מצאת תשובה? תשאיר הודעה ונשתדל לחזור בהקדם.