אם אי פעם ייערך סקר בקרב נהגים מהי העבירה האהובה ביותר, כנראה שעבירות העקיפה יקבלו מקום של כבוד לצד עבירת הטלפון והמהירות.
עבירת העקיפה נעשית לרוב בזריזות, ללא תכנון מוקדם, עם או בלי נפנוף ידיים ליתר הנהגים בסביבה ונפוצה בקרב גברים ונשים כאחד.
חוקי התנועה בישראל מתירים לבצע עקיפה של רכבים אחרים כל עוד זו נעשית בהתאם לחוק ואינה מייצרת סכנה לך וליתר משתמשי הדרך.
במדריך שלפניך נסקור את עבירת העקיפה מימין ואת יחס גורמי האכיפה אליה.
יוצאים לדרך! (ובלי לעקוף, אה?)
האיסור בחוק
ההגדרה לעקיפה היא מצב בו שני רכבים נוסעים באותו כיוון ורכב אחד חולף על-פני הרכב השני.
בהתאם לכך אפשר לקבוע בקלות שמדי רגע מתבצעות בכבישי הארץ עקיפות שחלקן הגדול מותר בחוק.
רגע לפני שנסביר מהי עקיפה בלתי חוקית כדאי להתחיל בנקודת המוצא - צד ימין.
נוהג רכב ישתמש ככל האפשר בצדו הימני הקיצוני של הכביש, אף בכביש חד-סטרי, או בצדו הימני הקיצוני של הנתיב המיועד לאותו סוג רכב, הכל בכפוף להוראות חלק זה.
סעיף 35 - תקנות התעבורה, תשכ"א-1961
על-פי האמור בסעיף זה קיימת חובה לנהוג בכבישי הארץ רק בנתיב הימני.
משמעות הדברים היא שכל סטייה מהנתיב הימני עלולה להיחשב כעקיפה.
מכיוון שלא כל כלי הרכב נוסעים במהירות זהה או לאותו היעד הצורך בעקיפות וסטיות הוא הגיוני ומתבקש.
הדברים מקבלים משנה תוקף במיוחד בכבישים בעלי יותר מנתיב נסיעה אחד.
אחת הסכנות בעת ביצוע עקיפה היא שדה ראייה מוגבל ממושב הנהג.
הגבלה זו יוצרת אזורים או שטחים "מתים" בהם אינו יכול להבחין ברכבים המצויים בקרבתו.
מכיוון שהחוק מתיר נסיעה רק בנתיב הימני כדי לבצע עקיפה של רכב אחר עליך לעבור נתיב.
אלא שבעת החזרה לנתיב הימני קיים סיכוי מוגבר לתאונה ולכן נקבע שעקיפה מותרת רק מצידו השמאלי של הרכב הנעקף.
בכך צומצמה האפשרות לתאונה בשטח ה"מת".
נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב-נסיעה ובין אם לאו, אלא מצדו השמאלי.
סעיף 47(א) - תקנות התעבורה, תשכ"א-1961
לא כל עקיפה מימין היא עבירת תנועה
לעקוף מימין בתנאים
למרות האיסור על עקיפה מימין נקבעו מספר מצומצם של מקרים בהם מותר לעקוף מימין:
נתיב ייעודי
מותר לנוהג רכב לעקוף רכב אחר מצדו הימני כאשר נוהג הרכב האחר נמצא בנתיב לפניה שמאלה בלבד או מתכוון לפנות שמאלה ואותת על כך.
סעיף 47(ב)(1) - תקנות התעבורה, תשכ"א-1961
כשרכב נוסע לצידך מותר לעקוף אותו מימין אם הוא נמצא בנתיב שמיועד לפניה שמאלה או שהוא מאותת על כוונתו לעשות זאת.
שים לב שסעיף זה לא מתיר עקיפה מהשוליים, אלא רק במצב בו יש לרכב הפונה נתיב ייעודי ובאפשרותך לחלוף על פניו מצדו הימני.
פנה שמאלה
מותר לנוהג רכב לעקוף רכב אחר מצדו הימני בפניה שמאלה אל כביש חד-סטרי או אל כביש שיש בו שני נתיבים או יותר בכל כיוון נסיעה ועד שנוהג הרכב האחר השלים את פנייתו לתוך הנתיב השמאלי.
סעיף 47(ב)(2) - תקנות התעבורה, תשכ"א-1961
במצב שבו יש יותר מנתיב ייעודי אחד לפניה שמאלה מותר לך לעקוף רכב מצד ימין במהלך הפניה וזאת כל עוד הרכב שאותו עקפת לא השלים את הפנייה.
למקרה ששכחת כביש חד-סטרי הוא כל כביש שתנועת כלי רכב מותרת בו בכיוון אחד בלבד.
מכאן שכביש דו סטרי הוא כביש בו מותרת תנועת כלי רכב בשני כיוונים מנוגדים.
שים לב שאם הכביש שאליו מתבצעת הפניה שמאלה הוא דו-סטרי ויש בו רק נתיב אחד לכל כיוון, אסור לך לעקוף רכב מימין במהלך הפניה.
במילים פשוטות נסביר שהעקיפה מימין מותרת בעת פניה שמאלה בצומת עד להשלמת הפניה.
נתיב תחבורה ציבורית
מותר לנוהג רכב לעקוף רכב אחר מצדו הימני כאשר הוא נוסע בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית.
סעיף 47(ב)(3) - תקנות התעבורה, תשכ"א-1961
רכב שנוסע בנתיב ייעודי לתחבורה ציבורית יכול לעקוף מימין רכבים הנוסעים במקביל אליו.
ההיגיון הטמון בסעיף זה נובע מהתיעדוף לו זכאים כלי רכב ציבוריים על פני רכבים "רגילים".
על-מנת שרכב ציבורי לא יחשב כמבצע עבירה בכל פעם שיחלוף על פני הרכבים העומדים ב"פקק" לשמאלו, המחוקק התיר לרכבים הנוסעים בנתיב זה לעקוף מימין.
בשנים האחרונות נוספו נתיבי תחבורה ציבוריים (נת"צים) רבים במרכז הארץ, ואולם בשל מגבלות בתוואי הדרך לא בכל המקומות הם מוקמו דווקא בצד ימין של הכביש.
פנה ימינה
מותר לנוהג רכב לעקוף רכב אחר מצדו הימני כאשר הוא נוסע בנתיב המיועד לפניה ימינה בלבד.
סעיף 47(ב)(4) - תקנות התעבורה, תשכ"א-1961
גם כאן ההיגיון ברור מאליו, שכן לא יעלה על הדעת שרכב המבקש לפנות ימינה בנתיב ייעודי לכך ייחשב כמבצע עקיפה אסורה בשל הרכבים המצויים משמאלו ועל פניהם הוא חולף.
לעקוף בפקק
בכביש חד-סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה, אשר מחמת צפיפות התנועה נעים בו כלי רכב בטורים בכל נתיב, לא יראו כעקיפה את תנועתם של כלי רכב הנעים בנתיב אחד והנוסעים במהירות העולה על המהירות שבה נוסעים כלי הרכב שבנתיב האחר, ובלבד שהדבר לא יגרום הפרעה או סיכון לתנועה.
סעיף 47(ג) - תקנות התעבורה, תשכ"א-1961
במילים פשוטות נסביר שכוונת המחוקק בסעיף זה היתה לאפשר לתנועה לזרום כסדרה גם במצבים של גודש תנועה.
דוגמא קלאסית לעניין מתרחשת מדי יום בצירי התנועה המרכזיים בהם קיים יותר מנתיב נסיעה אחד ורכבים נאלצים "לזחול" שעות ארוכות בעומסי התנועה.
לא אחת קורה שדווקא בנתיבים הימניים התנועה זורמת באופן רציף יותר ביחס לשמאליים ובהיעדר סעיף זה הרי שכל הרכבים הנוסעים בהם עלולים היו להיחשב כמי שמבצעים עבירה של עקיפה אסורה מימין.
העונש על עקיפה מימין
באופן מפתיע, וחרף חומרת העבירה ומסוכנותה, העונש על עקיפה מימין מסתכם רק בקנס כספי של 250 ש"ח ו-4 נקודות לפי שיטת הניקוד.
מדובר בעבירה שניתן לבקש להמיר באזהרה אם הנך עומד בתנאים לכך ושווה לבדוק אפשרות זו לפני שרצים לשלם.
יחד עם זאת כדאי לזכור שאחד מהתנאים להמרה באזהרה זו הודאה בביצוע העבירה, כך שאם הבקשה להמרה באזהרה תידחה - האפשרות להילחם על חפותך בבית המשפט תרוקן מתוכן לאור ההודאה בעבירה.
המחירון
-
נהיגה שלא בימין הקיצוני של כביש חד-סיטרי ושל כביש דו-סיטרי
250 ש"ח + 6 נקודותנהגת ברכב הנ"ל שלא בצידו הימני הקיצוני של הכביש, בניגוד לתקנה 35 לתקנות התעבורה (סמל סעיף 5457) -
אי שמירה על הימין בדרך צרה
250 ש"ח + 6 נקודותנהגת ברכב הנ"ל בדרך שאיננה רחבה במידה מספקת למעבר חופשי של שני כלי רכב מכיוונים נגדיים ולא הימנת ככל האפשר לשפת הכביש, בניגוד לתקנה 46(א) לתקנות התעבורה (סמל סעיף 3538) -
עקיפה מימין
250 ש"ח + 4 נקודותנהגת ברכב הנ"ל ועקפת מצד ימין רכב אחר הנע בכביש, בניגוד לתקנה 47(א) לתקנות התעבורה (סמל סעיף 2555)
לתקוף את הדוח
כדי להתמודד עם דוח על עקיפה מימין בבית המשפט צריך לחבון את עבודת השוטר האוכף בשטח.
השוטר האוכף מחויב ללפעול בהתאם לנהלי אגף התנועה ולפסקי הדין שניתנו במשך השנים בבתי המשפט לתעבורה.
כך למשל השוטר צריך להתייחס בדוח למספר לא מבוטל של פרמטרים הקשורים בנסיבות העבירה כגון:
- מזג האויר ותנאי הראות במועד העבירה
- מצב התנועה בכביש בכל נתיבי הנסיעה
- מיקום השוטר ביחס למקום העבירה
- שמירה על קשר עין עם הרכב הנאכף מרגע זיהוי העבירה ועד לעצירתו
- פרטים אודות הרכב שנעקף מימין
- מקום עצירת הרכב הנאכף והמרחק שחלף עד לשם
- אופן זיהוי נהג הרכב הנאכף
- תיעוד מצלמת הגוף של השוטר