עבירת התנועה הנפוצה (ב-ה' הידיעה) ביותר בישראל מזה שנים רבות היא עבירת מהירות מופרזת.
עבירה זו קוטפת מדי שנה את המקום הראשון והלא מכובד מכלל עבירות התנועה הנאכפות בישראל.
במטרה להפחית את היקף עבירות המהירות משקיעה המדינה מדי שנה מאות מיליוני שקלים המועברים לאגף התנועה במשטרה, לרכישה תחזוקה ושיפור של אמצעי אכיפה, למערך בתי המשפט לתעבורה ולבסוף למערך הגבייה של הקנסות.
רק חבל שמבחינת הסברה ומניעה המדינה הרימה ידיים כבר מזמן.
ממש עוד רגע נסקור בהרחבה את ההגדרות של סוגי הדרכים הקיימות והגבלות המהירות הקבועות בחוק, נבחין בין סוגי העבירות (ברירת משפט או הזמנה לדין), נתייחס להבדלים בין אמצעי האכיפה (מצלמה אלקטרונית, ממל"ז ודבורה), נתייחס לעונשים ולפסיקה מהשנים האחרונות (א'3 אמינה או לא?) ונקנח בתשובות לשאלות נפוצות שאתם שואלים בכל שיחת טלפון.
רגע לפני שניתן גז לתוך המדריך המקיף ביותר לעבירות מהירות שנכתב עד היום, אספנו קצת מספרים עדכניים שבטוח יעניינו אתכם.
אגב, המשטרה מסרבת לחשוף את היקף הדוחות שנאכפו באמצעים אלקטרוניים בטענה שהמידע "עלול לגרום לשיבוש התפקוד התקין ולחשוף שיטות עבודה".
נו שוין, תתקדמו.
- המספרים נכונים לשנת 2024 ואינם כוללים עבירות שנאכפו באמצעות מצלמה.
באפשרותך לבקש המרה באזהרה*, לשלם או לבקש להישפט בתוך 90 יום
*לא ניתן להמיר דוח של 1,500 ₪ + 10 נקודות באזהרה
תפוקה במקום מכסה
מאז ומעולם טענו באגף התנועה של משטרת ישראל שאין מכסת דוחות לשוטרים והם רק ממלאים את תפקידם.
יחד עם זאת לא צריך להיות גאונים כדי להבין שגם המשטרה היא בסוף מקום עבודה וככזה העובדים בה נדרשים להציג יעילות בעבודה ולהראות תפוקה ומכאן הדרך קצרה לבידוי דוחות.
כך למשל ביולי 25' נחשפה הודעה מאת מפקד מרחב אילת בדבר יעד יומי לאכיפה של 100 דוחות ביום ועורר כעס וביקורת ציבורית גדולה.
מחקרים שבדקו את החיבור שבין מהירות מופרזת לתאונות דרכים מצאו שהמהירות הגבוה אינה הגורם העיקרי לתאונות הדרכים.
באירופה למשל יש מדינות בהן אין הגבלת מהירות, ובעולם נפוצים כבישים בעלי 4 עד 7 נתיבים לכל כיוון, ולמרות זאת איננו שומעים על תאונות ענק שאירעו בהן.
אם כך, מהו הגורם העיקרי לתאונות? התשובה ברורה – הגורם האנושי.
או במילים אחרות: הנהגים.
כל נהג בישראל עבר בדיוק את אותה הבחינה לקבלת רישיון, אך כל אחד נוהג בצורה שונה ומושפע מאין ספור משתנים והפרעות החל מלחץ זמן, האישה, הבעל והילדים. והנהג ההוא שתוקע אותי מאחוריו כבר שעה.
הכל טס במדינה הקטנה שלנו, כולנו טייסים שצוברים נקודות ולא של הנוסע המתמיד.
הגדרות
כדי להבין את מגבלות המהירות חשוב להתחיל במונחי היסוד.
מונחים אלה מגדירים את סוגי הדרכים הקיימות בישראל ובהתאמה להן נקבעו מגבלות המהירות.
כך למשל נסיעה במהירות של 24 קמ"ש מעל המותר בכביש עירוני תוביל לקנס של 750 ₪ ו-8 נקודות ואילו אותה מהירות בדרך שאינה עירונית תוביל לקנס של 250 ₪ ללא נקודות.
דרך עירונית
דרך עירונית - כל דרך בתחום המצוי בשטח שיפוטה של רשות מקומית או רשויות מקומיות הגובלות זו בזו ואשר בכניסה לאותו תחום מוצב תמרור שמשמעו "כניסה לתחום דרך עירונית", ועד למקום שבו מוצב תמרור שמשמעו "קצה תחום דרך עירונית".
הגדרתה של דרך כעירונית פשוטה למדי וכוללת כל דרך המצויה בתחום שיפוטה של רשות מקומית.
בכניסה לדרך עירונית חייבים להיות מוצבים תמרורי 425 (כניסה לדרך עירונית) בשני צידי הדרך או מעל הנתיבים.
חובה זו מעוגנת בסעיף 4(ב)(8) להודעת התעבורה וכבר לפני 40 שנה זיכה בית המשפט העליון נאשם מעבירת מהירות בדיוק מהסיבה הזו 👇
עבירות הקבועות בתקנות התעבורה, כדוגמת תקנה 54(א)(1), הן עבירות של "איסור מוחלט". בעבירות מסוג זה מסתפק בית המשפט בהוכחת היסודות העובדתיים של העבירה ובקיומה של רצייה מצדו של הנאשם ואינו יורד לחקר מצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירה. ממילא לא נבקש להסיק מסקנות בדבר כוונתו הפלילית של המבקש אלא נסתפק בבדיקה, אם נתקיימו היסודות העובדתיים של העבירה. הטלת אחריות פלילית, מבלי שתיבדק מחשבתו הפלילית של הנאשם בעת המעשה, יש עמה הכבדה והחמרה עם הנאשם. רבים המקרים, בהם מורשע נאשם בעבירה של איסור מוחלט, מבלי שהתכוון כלל לעבור עבירה זו. אולם בד בבד, ומשום ההחמרה עם הנאשם באשר ליסוד הנפשי, יקפיד בית המשפט הקפדה מלאה על קיום היסודות העובדתיים הנדרשים בעבירה ויבחן כראוי, אם אמנם התקיימו יסודות אלה. למותר להוסיף, כי כאשר מתעורר ספק בדבר קיומו של יסוד עובדתי זה או אחר הנדרש בעבירה, די בכך כדי להנות ממנו את הנאשם. משלא הוצבו שני השלטים כנדרש בהודעת התעבורה לא התקיים היסוד הנסיבתי של "דרך עירונית", הכלול בתקנה 54(א)(1) והמבואר בתקנה 1 לתקנות התעבורה.
מבחן הצביון
לאורך השנים נדמה היה שדי בכך שכן בית המשפט העליון אמר את דברו בנושא, אלא שבחלוף 20 שנים הוגש ערעור שעסק בסוגיה זהה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
מעבר לעובדה המשעשעת שעורך הדין שייצג את המערער שם מכהן כיום כשופט בבית המשפט לתעבורה בבת ים, אחת מטענות הערעור נסובה על כך שהשוטר לא ציין בדוח את דבר קיומו של תמרור כניסה לדרך עירונית.
בית המשפט המחוזי דחה את הטענה ממס' נימוקים.
ראשית, נקבע כי במועד ביצוע העבירה לא היה קיים נוהל המחייב את השוטר לציין קיומו של תמרור.
שנית, השוטר שאכף את העבירה העיד כי הוא חולף מדי יום בכביש זה, וככל והיה מבחין בהיעדר התמרור היה מדווח על כך.
שלישית, בית המשפט יצר את מבחן הצביון לפיו אם הדרך או הרחוב נחזים להיות איזור עירוני מובהק, אזי מדובר בדרך עירונית.
כל כביש או רחוב, גם אם יש בו ארבעה נתיבי נסיעה בכל כיוון, המצוי באזור בו הבנייה מרובה וצפופה, עם בתים ובניינים, חנויות, מעברי-חצייה ומדרכות הומות אדם
כדאי לשים לב שגם אם החנויות סגורות ותנועת האנשים באיזור דלילה, אין בכך כדי לשנות מהצביון העירוני של האיזור.
יחד עם זאת באותו פסק דין הובהר כי במידה והאיזור הינו בעל "אופי" של דרך שאינה עירונית אך בפועל הדרך עירונית, קיימת חובה להציב תמרור של דרך עירונית בכניסה אליו ואין להסתפק בהצבת תמרור כזה רק באחת מהכניסות לאותו האיזור, וזאת כדי שנהג שאינו מקומי לא ייכשל בנהיגתו.
בעניין זה חשבנו שכדאי לספר לכם שלעיתים קרובות מדי אנחנו נתקלים בדוחות מהירות שניתנו בדרכים עירוניות, אשר צביונן מרמז על דרכים שאינן עירוניות, ומישהו "שכח" לשים את התמרור הנכון בכניסה אליהן.
דרך שאינה עירונית
חדי העין ישימו לב שאין הגדרה לדרך שאינה עירונית, שכן הגדרתה נלמדת על דרך השלילה:
דרך שאינה עירונית היא כל דרך שלא עונה להגדרה של דרך עירונית או דרך מהירה.
דרך שאינה עירונית נקראת גם דרך בין עירונית (גם אם אינה מחברת בין שתי ערים) ולרוב מדובר בדרך בה צפיפות התנועה נמוך יותר מאשר בדרך עירונית.
זו גם הסיבה העיקרית שבדרך בין עירונית מהירות הנסיעה המותרת גבוהה יותר.
דרך מהירה
דרך מהירה - דרך שאיננה דרך עירונית, יש בה שני כבישים לפחות המיועדים לתנועת כלי רכב מנועיים בלבד, בני שני נתיבים לפחות לכל כיוון נסיעה, בין הכבישים מפריד שטח הפרדה, אין גישה לדרך מחצרים סמוכים ואין בה מפגשי מסילת ברזל או צמתים פרט להתמזגויות כבישים, ובכניסה לדרך מוצב תמרור המורה על "דרך מהירה"
ההגדרה לדרך מהירה מפורטת בסעיף הראשון לפקודת התעבורה ומונה מס' פרמטרים אשר בהיעדרם לא תוכל דרך להיות מהירה, אלא לכל היותר דרך שאינה עירונית:
1. בכניסה אליה מוצב תמרור 216 המורה על דרך מהירה.
2. בעלת מינימום 2 נתיבים לכל כיוון נסיעה המופרדים בשטח הפרדה מהנתיבים הנגדיים.
3. לא ניתן להיכנס מחצר סמוכה.
4. אין בה צמתים.
5. אין בה מפגש עם מסילת רכבת.
6. הכניסות אליה והיציאות ממנה מבוצעות באמצעות התמזגות כבישים בנתיבי האצה/האטה.
המהירות המותרת
סעיף 54 לתקנות התעבורה מגדיר את המהירות המרבית המותרת לנסיעה בכבישי ישראל וחריגה מכך תיחשב כעבירת מהירות.
זכור שגם שוטרים הם בני אדם וככאלה גם הם עושים טעויות. שוטר שלא יציין מהו סוג הדרך ומהי המהירות המותרת מסתכן בביטול הדו"ח.
בכבישים בהם קיים תמרור הגבלת מהירות על השוטר לוודא בטרם האכיפה כי התמרור הוצב כדין.
לא ינהג אדם ברכב בדרך במהירות העולה על הקבוע בטבלה שלהלן:
לא ינהג אדם ברכב בדרך במהירות העולה על הקבוע בטבלה.
דרך עירונית | דרך עירונית שמוצב בה תמרור | דרך בין עירונית | דרך בין עירונית עם שטח הפרדה בנוי | דרך בין עירונית שמוצב בה תמרור | דרך מהירה | דרך מהירה שמוצב בה תמרור | |
סוג הרכב | מהירות מירבית מותרת בקמ"ש | ||||||
פרטי | 50 | כמצויין בתמרור | 80 | 90 | כמצויין בתמרור | 110 | כמצויין בתמרור |
אוטובוס | 50 | כמצויין בתמרור | 80 | 90 | כמצויין בתמרור | 100 | כמצויין בתמרור |
מסחרי שמשקלו מעל 12,000 ק"ג, רכב עבודה וטיולית | 50 | כמצויין בתמרור ולא יעלה על 50 | 80 | 80 | כמצויין בתמרור ולא יעלה על 80 | 80 | כמצויין בתמרור ולא יעלה על 80 |
רכב איטי, טרקטור ומכונה ניידת | 40 | כמצויין בתמרור ולא יעלה על 40 | 40 | 40 | כמצויין בתמרור ולא יעלה על 40 | סגורה בפניו | סגורה בפניו |
על אף האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם ברחוב משולב או באזור מיתון תנועה במהירות העולה על 30 קמ"ש.
כל הדרכים המצוינות בתקנת משנה (א) למעט כביש פנימי בתחום מושב וקיבוץ סגורות בפני טרקטורון, ובלבד שלא ינהג אדם בטרקטורון במהירות העולה על 40 קמ"ש.
(1) רשות הרישוי רשאית לציין ברשיונו של רכב מהירות מרבית מותרת פחותה מן המפורט בתקנת משנה (א), אם לדעתה דרוש לעשות כן; (2) לא ינהג אדם במהירות העולה על המהירות המרבית שצוינה ברשיון הרכב.
לא ינהג אדם רכב בקטע המסומן בתמרור, במהירות העולה על הקבוע בתמרור.
רשות התימרור המרכזית רשאית לקבוע בקטע דרך מהירות מרבית מותרת השונה מן האמור בתקנת משנה (א), ובלבד שהמהירות המרבית המותרת שתיקבע לא תעלה על המפורט להלן: (1) בדרך עירונית – 80 קמ"ש. (2) בדרך שאינה עירונית ושאינה דרך מהירה – 100 קמ"ש ובדרך כאמור בת שני נתיבים לכל כיוון נסיעה עם שטח הפרדה בנוי – 110 קמ"ש. (3) בדרך מהירה – 120 קמ"ש.
לא תקבע רשות התימרור המרכזית מהירות מרבית מותרת בדרך מהירה כאמור בתקנת משנה (ה1)(3), אלא לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה של משטרת ישראל.
הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מהוראות תקנות 51 ו-52 ומכל דין אחר לענין מהירות.
אם נתפסת במהירות של 31 קמ"ש ומעלה מעל המותר בדרך עירונית אפשר לפסול לך את הרישיון ל-30 יום מיידית!
ברירת משפט או הזמנה לדין
למשטרת ישראל יש 2 דרכים להעניש נהג סורר במסגרת אכיפה של עבירות תנועה.
הראשונה והנפוצה ביותר היא דוח מסוג ברירת משפט המכונה גם דוח תנועה.
דוח זה נקרא ברירת משפט משום שהוא משאיר בידיך את הברירה בין לשלם את הקנס לבין הגשת בקשה להישפט.
דוח ברירת משפט הינו דוח מסוג קנס כספי שבצידו (לרוב) גם נקודות.
אם בחרתם לשלם את הדוח המשמעות היא שאתם מודים בעבירה ומקבלים עונש בהתאם לקבוע בחוק.
אם העבירה כוללת גם נקודות על-פי שיטת הניקוד, אלה יזקפו לחובתכם במחשבי משרד הרישוי ויימחקו בהתאם לעקרונותיה.
זכרו שאם ביקשתם להישפט על דוח מסוג ברירת משפט, בית המשפט אינו מוגבל לקנס המקורי ויכול להטיל קנס מוגדל בנוסף לרכיבי ענישה נוספים כמו מאסר ופסילת רישיון נהיגה והכל בהתאם לעברכם התעבורתי.
האפשרות השניה היא דוח מסוג הזמנה לדין.
בדוח זה אין לכם אפשרות בחירה וחלה עליכם חובה להתייצב בבית המשפט במועד אליו זומנתם ולעמוד בפני שופט.
אי התייצבות למשפט תוביל במקרה הטוב לזימונכם במועד חדש ובמקרה הרע לשפיטתכם בהיעדר.
מה נחשב לעבירת מהירות?
נתפסת נוהג במהירות מופרזת? 😬
בטבלה הבאה מצויים העונשים שנקבעו לעבירות מהירות מסוג דו"ח 👇
אם קיבלת מהשוטר הזמנה למשפט תעבורה על עבירת מהירות, העונש לא יופיע כאן משום שאינו קבוע מראש והוא כולל מס' רכיבי ענישה כגון פסילה בפועל, פסילה על תנאי, קנס כספי והתחייבות להימנע מעבירה (קנס על תנאי).
במקרים חמורים תוטל ענישה בהתאם כגון שירות לתועלת הציבור (של"צ), מאסר על תנאי, מאסר בדרך של עבודות שירות ומאסר מאחורי סורג ובריח (כלא).
דרך | מהירות מעל המותר | קנס | נקודות |
עירונית | עד 20 קמ"ש | 250 ₪ | - |
21-30 קמ"ש | 750 ₪ | 8 | |
31-40 קמ"ש | 1,500 ₪ | 10 | |
41 קמ"ש ומעלה | הזמנה לדין | 10 | |
בין עירונית / מהירה | עד 25 קמ"ש | 250 ₪ | - |
26-40 קמ"ש | 750 ₪ | 8 | |
41-50 קמ"ש | 1,500 ₪ | 10 | |
51 קמ"ש ומעלה | הזמנה לדין | 10 |
חריגה מהמהירות המותרת | העונש |
20 קמ"ש מעל המותר בדרך עירונית או 25 קמ"ש מעל המותר בדרך שאינה עירונית | קנס בסך 250 ₪ ללא נקודות |
21-30 קמ"ש מעל המותר בדרך עירונית או 26-40 קמ"ש מעל המותר בדרך שאינה עירונית | קנס בסך 750 ₪ + 8 נקודות |
31-40 קמ"ש מעל המותר בדרך עירונית או 41-50 קמ"ש מעל המותר בדרך שאינה עירונית | קנס בסך 1,500 ₪ + 10 נקודות |
41 קמ"ש מעל המותר בדרך עירונית או 51 קמ"ש מעל המותר בדרך שאינה עירונית | הזמנה לדין + 10 נקודות |
אם ביקשת להישפט או קיבלת הזמנה לדין, הנקודות ייזקפו לחובתך רק אם תורשע.
אם נתפסת במהירות של 41 קמ"ש ומעלה מעל המותר בדרך שאינה עירונית אפשר לפסול לך את הרישיון ל-30 יום מיידית!
אמצעי אכיפה לעבירות מהירות - מצלמות א 3
הרקע
במשך שנים רבות טענו באגף התנועה במשטרה שמהירות גבוהה בשילוב נהיגה פרועה הן הגורם העיקרי לתאונות דרכים קשות – ובינינו הם לא טועים.
בשנת 2012 הושקעו מיליוני שקלים ברכישת מצלמות דיגיטליות מסוג גאטסו (Gatso) מחברה הולנדית המתמחה בייצור ופיתוח מצלמות ומכמונות מהירות המסגולות לאכוף עבירות מהירות ואור אדום בצורה אוטומטית וללא צורך בנוכחות שוטר במקום.
עם רכישתן מצלמות ה-א 3 נפרסו במהירות באיזורים "מועדים לפורענות" ובעיקר בכבישים בהם ניתן לפתח מהירות לאורך זמן.
המצלמות אפשרו למשטרה למדוד ולתעד בתמונה כלי רכב הנוסעים במהירות מופרזת או כאלה שאינם מצייתים לאור אדום ברמזור.
בסופו של יום מהלך זה הניב למדינה הכנסות של מאות מיליוני שקלים מדי שנה.
איך עובדת מצלמת מהירות?
מצלמות המהירות מותקנות על עמודים בצד הדרך ויודעות להפיק צילום ברור בכל תנאי מזג האוויר ותאורה.
בנוסף, הן אינן ניתנות לגילוי באמצעות גלאי רדאר המותקנים ברכב.
מצלמות א 3 פועלת באמצעות חיישנים המוטמנים בכביש במרחק של מטר מכל נתיב ומופעלים בעת מעבר רכב – ובכך מאפשרים למצלמה לתעד עד שתי עבירות מהירות בשנייה אחת.
כאשר רכב עובר בין החיישנים מנגנון המצלמה מחשב את מהירות הנסיעה ובמידת הצורך מפיק תיעוד של העבירה ומדווח למוקד הבקרה והפיקוח של המשטרה ללא מגע אדם.
הדיווח למוקד כולל תמונה עם צילום של לוחית הרישוי של הרכב.
נהגים רבים טועים לחשוב שמעבר בין נתיבים בסמוך למצלמה יסכל את הדוח, ואולם סברה זו מוטעית משום שהמצלמה מסוגלת לחשב מהירות גם בעת מעבר נתיב.
מעבר לכך צריך לזכור שיש תיעוד ויזואלי של הרכב המבצע את העבירה.
מצלמות המהירות מפיקות תמונה באיכות של 11 מגה פיקסל ואינן עושות שימוש קבוע בפלאש (כפי שהיה נהוג בדור המצלמות הקודם) ולכן לא תמיד אפשר לדעת בזמן אמת שתועדת.
באפשרותך לבקש להסב את הדוח על שם נהג אחר
מצלמות א3 בפסיקה
למרות פסיקת בית משפט השלום לתעבורה בעכו בתיק המצלמות המפורסם (פל"א 4745-08-13) אי שם בשנת 2018, נדמה שאין עדיין תשובה חד משמעית בנושא המצלמות ואופן ההתמודדות המומלץ.
למי שאינו בקיא בפרטים נספר שבזמנו בית המשפט קבע שהמשטרה לא הצליחה להוכיח את אמינות המצלמות וזיכה את הנאשמים, אך גם לא נקבע שהמצלמה לא אמינה ולכן השימוש בה מתבצע גם כיום.
למי שמעוניין בהתפלפלות המשפטית נסביר שבאותו פסק הדין נקבע שהמשטרה כשלה בהוכחת אמינות המצלמה – אך אין זה אומר שאינה אמינה.
במרוצת השנים בית המשפט בבאר שבע קבע שהמצלמות כן תקינות אך גם זאת תחת הסתייגויות.
המשטרה לא ערערה על פסק הדין.
החידוש האחרון בסוגייה הגיע מבית משפט השלום לתעבורה באשדוד.
בהכרעת הדין שניתן בתיק תת"ע 474-04-20 נקבע כי יש להפחית 9 קמ"ש מתוצאת המדידה המתקבלת (במקום 5 קמ"ש המופחתים כבר כיום) בגלל תוצאות חריגות שהתקבלו בניסוי.
בנוסף נקבע כי קיים חשש לאכיפה בררנית משום שהניסוי לא כלל רכבים חשמליים ועל פי היצרן המצלמה כלל אינה מסוגלת להפיק תוצאה כנגד רכבים אלה בגלל השראה מגנטית. או במילים אחרות: אם יש לך רכב חשמלי יש לך סיכוי להימלט מהדין ואם יש לך רכב רגיל אכלת אותה.
צרות בצרורות
מערכת המצלמות א3 פרצו לחיינו בסערה ועם הבטחה גדולה לשינוי תרבות הנהיגה בישראל.
לאכיפה באמצעות מצלמה יש לכאורה יתרונות רבים:
- אכיפה אלקטרונית אוטומטית
- תיעוד ודיווח מיידי
- פריסה רחבה
- אמינות גבוהה בכפוף לניסויי שטח
אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד.
התיישנות דוחות מהירות א 3
החוק קובע שצריך להודיע לבעל רכב שתועד במהירות מופרזת בתוך 4 חודשים מהעבירה.
אם המשטרה לא תספיק העבירה תתיישן.
היתה העבירה עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיף 27א או 27א1 לפקודה האמורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו לבעל הרכב בענינה הזמנה או הודעת תשלום קנס, אם כתב האישום, ההזמנה או הודעת תשלום הקנס טרם נשלחו ועברה תקופה כמפורט להלן: (1)ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה, למעט רכב כאמור בפסקה (2); (2)שישה חודשים ממועד ביצוע העבירה, אם היה הרכב רכב חדש או רכב מסוג שקבע שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
מכיוון שתקופת ההתיישנות של עבירות מהירות מסוג הזמנה לדין עומדת על 5 שנים – במובחן מעבירת מהירות מסוג דוח תנועה המוגבלת לשנה – המשטרה נוהגת לשלוח בתיקים אלה הודעה על ביצוע עבירת תנועה בתוך התקופה הקבועה בחוק (4 חודשים) ובכך היא עוקפת באופן מלאכותי את מגבלת ה-4 חודשים, שכן ההזמנה למשפט עצמו נשלחת במועד מאוחר יותר.
כולם יודעים
מיקומי הצבת המצלמות נאספים מהר מאוד על ידי קהילות נהגים ואפליקציות ניווט, ובתוך זמן קצר יודעים כלל נהגי ישראל מתי ואיפה צריך ללחוץ על הבלם כדי לחמוק מדוח מהירות.
נהגים שקיבלו דוחות מהירות הגישו בקשות להישפט בהמוניהם כדי שלא לצבור נקודות והעמיסו על יומן בית המשפט לתעבורה בתיקים "קלים".
בתי המשפט נאלצים להתמודד עם תיקים אלה ובכך לגרום לעיכוב בתיקים מורכבים וחמורים יותר.
במקביל, מצלמות המהירות זכו ליחס עוין מציבור הנהגים ולא אחת פורסמו אירועי השחתה.
בנוסף, בשל היעדר האפשרות לזהות את הנהג ברכב שתועד הלכו והתרבו מקרים בהם עבריינים ניסו להונות את המשטרה והסבו דוחות מהירות על נהגים אחרים.
במקרים רבים דוחות הוסבו על שם אנשים שכלל אינם אוחזים ברישיון נהיגה.
ואם בכך לא די, הרי שרק בתחיל דצמבר 2025 בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את ערעור המדינה על הזיכוי של אילן כרמית.
למי שאינו בקיא בפרטים נספר שכרמית היה עד מומחה מטעם המדינה במשפט המצלמות שהתנהל בעכו.
במהלך המשפט כרמית העיד שלקח חלק בניסוי לבחינת המצלמות בהולנד ובהמשך התברר שניסוי זה מעולם לא קרה.
לימים כרמית הועמד לדין בגין עדות שקר ומשנמצא כי רק הוא הועמד לדין במסגרת הפרשה, למרות שהיה ברור שלא פעל על דעת עצמו בעניין, הורו בתי משפט השלום והמחוזי על זיכויו בטענה לאכיפה בררנית.
בימים אלה המצלמות עושות את ימיהן האחרונים בשירות אגף התנועה.
תקציבי המיליונים שהועברו לחברה החיצונית שתחזקה את המצלמות הופסקו והמשטרה הפסיקה להזמין חלקי חילוף או לתקן מצלמות ששבקו חיים.
בשנה הקרובה המצלמות צפויות לצאת משימוש לחלוטין ויחליפו אותן מצלמות המהירות הממוצעת עליהן נרחיב בהמשך.
שווה להילחם
ישנן מספר סיבות שבגללן לא כדאי לרוץ לשלם דוח מצולם שמגיע בדואר רשום.
ראשית, ההתנהלות הראשונית בדוח מהירות מסוג קנס שהופק באמצעות מערכת א3 דומה לדוחות אחרים (למעט תקופת ההתיישנות הראשונית) ולכן נמליץ קודם כל לעיין במדריך לדוחות תנועה.
שנית, צריך לבדוק על שם מי רשום הדוח.
לצורך הדוגמא נניח שיש לך רכב ואתה נותן לשכן שלך לעשות בו שימוש, לסירוגין או באופן קבוע.
הדוח המצולם יירשם לחובתך כבעל הרכב (כי המצלמה לא יודעת מי נהג) ואז עליך לבצע הסבה של הדוח על שם השכן.
אם תשלם את הדוח בטרם ביצוע הסבה – גם אם השכן החזיר לך את הכסף – העבירה תירשם לחובתך ואם יש בצידה נקודות גם הן ייצברו בגיליון שלך.
שלישית, צריך לבדוק את מועד העבירה ביחס למועד בו הודיעו לך עליה.
הסיבה לכך נובעת מתקופת ההתיישנות עליה הסברנו קודם.
ולכן, אם חלפו יותר מ-4 חודשים ממועד העבירה ועד להפקת הדוח שנשלח אליך – הדוח התיישן ואפשר לדרוש את ביטולו בלי נקודות ובלי תשלום.
שילמת בכל זאת? עדיין אפשר לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת המועד להישפט אבל זה כבר סיפור יותר מורכב ויותר יקר.
רביעית, אם הדוח שקיבלת אינו ברף גבוה, יכול להיות שאתה עונה על הקריטריונים להמרת דוח באזהרה.
אינו ברף גבוה הכוונה היא לאחת מ-2 דרגות הקנס הנמוכות מתוך 4 הקיימות.
דוחות מהירות עם 10 נקודות או מסוג הזמנה לדין לא ניתן להמיר באזהרה.
בעניין זה חשוב לזכור שאחד מהתנאים להמרה באזהרה הוא הודאה בביצוע העבירה.
אם זומנתם לבית המשפט בגלל חומרת העבירה (ולא בגלל שביקשתם להישפט) לא ניתן להמיר את העבירה באזהרה וייצוג משפטי זה לא משהו שתרצו לוותר עליו כשהרישיון שלכם בסכנה.
כדאי לזכור שבימים אלה ממש מוקם בית דין להפרות תעבורה מנהליות.
המשמעות היא שבעתיד הקרוב מאוד האפשרות למחוק נקודות מהגיליון במשרד הרישוי תיכחד כמעט לחלוטין ואם בכלל ניתן יהיה למחוק את הנקודות – תצטרכו לשלם על כך הרבה יותר מבעבר.
בדיוק מהסיבה הזו נמליץ לכם בתקופה הקרובה לא לחשוב פעמיים ובכל מקרה של דוח מהירות ממצלמת א 3 לפנות לעורך דין תעבורה שיפעיל את קסמיו (ומיומנותו) וימחק עבורכם את הניקוד המטריד.
דוח חברה
אחת הבעיות היותר נפוצות עבור משטרת ישראל היא דוחות הנרשמים על שם חברה או עסק.
דוחות אלה ידועים גם בשם דוח תאגיד.
מכיוון שדוחות אלה נאכפים באמצעים אלקטרוניים ולא באמצעות שוטר שעוצר את הרכב, אי אפשר לדעת מי באמת אחז בהגה. מכאן שלא מדובר בבעיה מבחינת האכיפה של העבירה, שכן למדינה לא משנה מי נהג כל עוד יש מי שמשלם את הדוח מכוח חזקת הבעלות.
הבעיה היא שהמשטרה ומשרד הרישוי אינם יכולים לזהות את הנהג בפועל ולזקוף את העבירה והנקודות לחובתו, ולכן למרות שעל-גבי הדוח מצוינות הנקודות בגין העבירה, אי אפשר באמת לרשום אותן לחובת החברה משום שלחברה אין רישיון נהיגה.
במילים אחרות מדובר באיום סרק "אוטומטי" ותשלום דוח על-שם החברה מבטל את הנקודות כליל.
על-מנת להרתיע חברות מלסייע לנהגים במחיקת נקודות והימנעות מרישום עבירה לחובתם קבע המחוקק כי דוח מצולם שנרשם על רכב חברה יחוייב בקנס מוגדל פי 4 מהקנס המקורי, וכך דוח על מהירות שהיה אמור לעמוד על 750 ₪ יוגדל לסכום של 3,000 ₪. דוח על סך 1,500 ₪ יוגדל לסכום של 6,000 ₪ וכיו"ב.
במילים פשוטות – אם לא תמסרו למשטרה את פרטי הנהג בפועל תשלמו פי 4.
למרות שלא מעט נהגים המחזיקים ברכב "חברה" היו שמחים לשלם קנס מוגדל במקום לצבור נקודות, רוב החברות אינן מעוניינות לספוג את הקנס המוגדל (גם אם העובד מציע לשלם אותו בעצמו) וזאת מתוך חשש מוטעה לסנקציות על החברה.
המקרים בהם חברה בוחרת לשלם את הקנס המוגדל מתרחשים כאשר הנהג הוא בעל החברה (או מקורב אליו) ובדרך זו הוא נמנע מרישום העבירה והנקודות לחובתו כנגד קנס מוגדל.
כדי לסייע לחברות "להסגיר" את זהות הנהג הסורר (או במקרה של אדם המתיר לאחרים לנהוג ברכב שלו) המשטרה מאפשרת לבצע הסבה של הדוח ע"ש הנהג בפועל באופן מקוון.
לאחר ביצוע ההסבה הדוח יוסב מהחברה לנהג והקנס הכספי יופחת בהתאם.
חשוב לשים לב שהסבת דוח אפשרית רק במקרים בהם העבירה צולמה והנהג לא זוהה בזמן אמת.
במידה ונעשה ניסיון להטעות את המשטרה באשר לזהות הנהג (כמו למשל כשרואים גבר נוהג ומוגשת בקשה להסב את הדוח ע"ש אישה) הבקשה תידחה.
אם קיבלתם הזמנה לדין בגין עבירת מהירות מצולמת לא תוכלו לבקש הסבה מרחוק ותידרשו להגיע לדיון בבית המשפט עם כל המסמכים התומכים בבקשה.
סעיף 84(א) לחוק לשכת עורכי הדין אוסר על עורך דין להתנות את שכרו בתוצאות המשפט.
אמצעי אכיפה לעבירות מהירות - מד מהירות לייזר (ממל"ז)
אמצעי נוסף לאכיפת עבירות מהירות הינו מד מהירות לייזר (ממל"ז).
מכשיר הממל"ז נמצא בשירות המשטרה מזה שנים רבות ולא מעט דגמים של מכשיר זה הוחלפו לאורך השנים.
הדגם הנוכחי נקרא UltraLyte LR B LTI 20-20.
תפעול הממל"ז מחייב אדם שיאחוז בו לצורך השימוש בו.
המכשיר פועל באמצעות שיגור של קרן לייזר לאיזור מרכז רכב המטרה.
הקרן חוזרת למכשיר ואז מתבצעת פעולת חישוב אוטומטית המציגה את המרחק מרכב המטרה ומהירות נסיעתו.
הממל"ז אינו מצלם את רכב המטרה ועל השוטר לעצור את הרכב בעצמו או באמצעות אתת.
שמועות שהגיעו לאוזנינו מרמזות על שדרוג שצפוי להגיע בדגם הממל"ז הבא, ולפיהן המכשיר ידע לצלם את הרכב הנמדד בצירוף נתוני המדידה ובכך ייסתם הגולל על הטענה שהמדידה בוצעה כלפי רכב אחר.
הלכת בראונשטיין
בע"פ 5345-90 אברהם בראונשטיין נ' מדינת ישראל סקר בית המשפט העליון את התנאים להפעלת מכשיר הממא"ל – מד מהירות אלקטרוני.
מד המהירות האלקטרוני הוא למעשה מצלמה, בדומה למצלמות א3, שנקראה מולטנובה ופעלה באמצעות עקרון דופלר.
מצלמות אלה מוקמו בתוך ניידות משטרה שהוצבו בצידי הדרכים, ובהמשך גם על עמודים, ותיעדו רכבים שביצעו עבירות מהירות על גבי סרטי צילום בדומה למצלמות הישנות שהיו קיימות לפני העידן הדיגיטלי.
במסגרת פסק הדין בעניין בראונשטיין נקבעו תנאים מחייבים לביסוס הרשעה בעבירות מהירות מופרזת שנאכפו באמצעות מכשור אלקטרוני.
כך למשל נקבע כי על התביעה להוכיח שמכשיר האכיפה היה תקין בעת הפעלתו וזאת באמצעות הצגת יומן המכשיר בו מתועדות בדיקות התקינות שבוצעו.
עוד נקבע כי יש להוכיח שמפעיל המכשור מיומן וזאת באמצעות הצגת פרטי הכשרתו ונסיונו של השוטר.
בנוסף, התביעה צריכה להוכיח שהמכשיר הופעל כיאות ובתנאי שטח המבטיחים שהמכשיר מדווח מהירות נכונה וללא שיבושים כגון: הרכב הנמדד היה בודד, לא היה רכב אחר בין הרכב הנמדד למפעיל, נשמר קשר עין רצוף בין המפעיל לרכב הנמדד, לא היה בשטח הגילוי מעקה בטיחות או קו מתח גבוה ושלא ירד גשם בעת ההפעלה.
נקודה מעניינת שנקבעה בהלכת בראונשטיין התמקדה בעדות המפעיל.
בפסק הדין נקבע כי לא די בכך שמפעיל הממל"ז יעיד שבדרך כלל אינו אוכף מהירות כאשר התנאים לאכיפה אינם מתקיימים ובכך יכשיר את האכיפה על דרך השלילה, שכן מנהגו כבדרך כלל אינו מספיק כדי להוכיח מה נעשה במקרה הספציפי הנדון.
הלכת לוי עטייה
כעשור לאחר הלכת בראונשטיין נדרש בית המשפט העליון לסוגיית הממל"ז בשנית והפעם בעניינם של לוי ועטייה.
למרות שעל פי יצרן הממל"ז המכשיר מסוגל לבצע מדידה עד לטווח של 1,000 מטר, בפסק הדין נקבע כי בשל חשש מאי דיוק המדידה בהפעלה מעל 300 מטרים, יש לעשות שימוש בחצובה ובעדשה מגדילה.
מכיוון שאגף התנועה אינו עושה שימוש בעזרים אלה, האכיפה בישראל מוגבלת לטווח של 300 מטר בלבד.
לאורך השנים תנאים אלה עברו מספר שינויים, טכניים בעיקרם, וכיום מדובר בתנאים מחייבים במסגרת ההליך הפלילי.
בדיקות תקינות הממל"ז
לצורך וידוא תקינות הממל"ז המפעיל מחויב לבצע סדרה של 4 בדיקות:
בדיקת ממל"ז - בדיקה עצמית של המכשיר
כאשר המכשיר מופעל (ממצב כבוי להדלקה) הוא מבצע סדרת בדיקות בעצמו.
במהלך בדיקות עצמיות אלו, המיקרו-מעבד בודק את כל אחד מהכרטיסים האלקטרוניים כדי לוודא שהם פועלים כהלכה.
אם כל הבדיקות בוצעו בהצלחה המכשיר מציג קווים.
אם יש תקלה כלשהי הודעת שגיאה תופיע בתצוגה והמכשיר לא יפעל.
בדיקת ממל"ז - בדיקת תצוגה
בדיקת התצוגה מאפשרת לוודא שכל מקטעי התצוגה פועלים.
יצרן המכשיר ממליץ לבצע בדיקה זו באופן תקופתי אולם הפסיקה בארץ קובעת שהבדיקה חייבת להתבצע לפני ואחרי כל הפעלה של המכשיר.
בדיקת ממל"ז - בדיקת תיאום כוונות
בדיקה זו משתמשת בצליל כדי לציין מתי עינית הכיוון מכוונת על המטרה.
הבדיקה חייבת להתבצע על מטרה בולטת עם קווים אופקיים ואנכיים ברורים.
תיאום הכוונות מתבצע במפעל לפני מסירת המכשיר.
פגיעה בממל"ז יכולה לפגוע בתיאום הכוונות.
חרף הנחיית היצרן לבצע בדיקה זו באופן תקופתי נקבע בפסיקה שיש לבצעה לפי ואחרי כל הפעלה.
בדיקת ממל"ז - בדיקת מרחק קבוע / מהירות אפס
בדיקה זו בודקת את רמת הדיוק של שני החלקים העיקריים של המכשיר המודד מהירות והמבוסס על עקרון LIDAR:
- מדידות זמן מדויקות
- היכולת לבצע חישובים מתמטיים.
המטרה יכולה להיות מבנה קבוע כגון שלט, עמוד, קיר וכו' המסומן בנקודת פגיעה או בנקודת כיוון אחרת.
המפעיל מחויב לביצוע בדיקות התקינות עוד בטרם היציאה לשטח ופעם נוספת בסיום האכיפה עם שובו לתחנה.
לאחר ביצוע הבדיקות עליו לתעד את תוצאותיהן.
בפועל אין דרך לאמת שהבדיקות בוצעו כמתחייב ועדות המפעיל לעניין זה מספיקה בבית המשפט לתעבורה.
לאחרונה החלה תופעה במסגרתה הטפסים מוקלדים באמצעות מחשב ולא בכתב ידו של המפעיל.
על פניו לא צריכה להיות בעיה בעניין, שכן גם הדוחות המחולקים נערכים כך.
אלא שאופן פעולה זה מגדיל את הסיכויים להקטנת ראש ו"עיגול פינות", שכן כך הרבה יותר קל ומזמין לסמן שהכל תקין פעם אחת בדוח אחד ולצאת לדרך מאשר לקחת איתך כמה עשרות צילומים של הטופס מתחילת המשמרת ולמלא את חלקם השני – בהתאם לכמות הדוחות שחולקו – בסיומה.
הפעלת ממל"ז
כדי לעשות לכם קצת סדר ריכזנו את עיקר התנאים הנדרשים להפעלה תקינה ונכונה של הממל"ז.
שימו לב – לא מדובר ברשימה סגורה ומלאה אותה אפשר למצוא בנוהל ההפעלה המצורף בהמשך.
הפעלת ממל"ז - לפני הפעלה
- בדיקת כרטיס מכשיר לשלילת תקלות ואימות כיול תקופתי.
- ביצוע ארבע בדיקות תקינות : בדיקה עצמית, בדיקת תצוגה, בדיקת תיאום כוונות ובדיקת מרחק קבוע/מהירות אפס.
- תיעוד תוצאות הבדיקות ביומן ההפעלה.
הפעלת ממל"ז - בזמן הפעלה
- הפעלה במיקום שאושר מראש ע"י מפקד היחידה ולמשך שנה.
- הפעלה רק משוליים ימניים.
- הפעלה רק כלפי רכב שכל חלקיו הניתנים לצפייה גלויים לעיניו.
- אכיפה עד 300 מטר בלבד.
- וידוא קו ראייה נקי מהפרעות פיזיות בין המפעיל לרכב המטרה.
- שמירה על קשר עין רצוף עם רכב המטרה מתחילת המדידה ועד לעצירת הרכב.
- כיוון הנקודה האדומה למרכז הרכב.
- לשמור את נקודת הכיוון במרכז הרכב עד לקבלת צליל כפול לאישור המדידה.
- הצגת נתוני המדידה לנהג והתייחסות לכך בדוח.
- הפחתה של 5 קמ"ש מתוצאת המדידה והתייחסות לכך בדוח.
- תיעוד כל אכיפה בנפרד בדוח זכרון דברים (זכ"ד) להפעלת מכשיר ממל"ז.
- מדידת דו גלגלי (אופנוע) רק בתנועה מתקרבת תוך וידוא שבעינית הכיוון אין רכב נוסף ברקע.
- בהפעלת לילה (לא רק בשעות החשיכה) ניתן למדוד רק בקטע דרך מואר לפחות 300 מטר.
- אין להפעיל ממל"ז בזמן גשם, שלג או ערפל.
- אין להפעיל ממל"ז דרך שמשת הניידת.
הפעלת ממל"ז - סיום הפעלה
- ביצוע ארבע בדיקות תקינות : בדיקה עצמית, בדיקת תצוגה, בדיקת תיאום כוונות ובדיקת מרחק קבוע/מהירות אפס.
- תיעוד תוצאות הבדיקות ביומן ההפעלה.
- תיעוד כמות הדוחות שנאכפו ביומן ההפעלה.
מדיבורים למעשים
אם עברתם על רשימת הנתונים שמפעיל הממל"ז חייב להתייחס אליהם בדוח בוודאי שמתם לב שיש לא מעט מהם.
בדיוק מהסיבה הזו המציאו באגף התנועה טופס ייעודי לאכיפת מהירות באמצעות ממל"ז.
בטופס זה רוכזו כל הפעולות שהמפעיל צריך לוודא לפני, במהלך ולאחר האכיפה ובצידן רובריקה בה עליו לסמן ✔️.
מבחינת התביעה, ולצערך גם מבחינת בתי המשפט, אם המפעיל סימן "וי" הוא ביצע את הפעולה גם אם לא תיעד זאת במילים בגוף הדוח או ההזמנה לדין.
במקרים רבים מפעילי הממל"ז כן מתייחסים בגוף הדוח לחלק מהתנאים הנדרשים להפעלה תקינה, אך לחלקים אחרים לא.
אלה בדיוק המקרים המעוררים את השאלה מדוע המפעיל התייחס במילותיו רק לחלק מהפעולות שהיה עליו לבצע לצורך מדידה תקנית אך לא התייחס לחלקן האחר?
האם המפעיל באמת וידא את התנאים הנדרשים להפעלה תקינה או שאולי היה לו יותר קל לסמן ✔️ ולדלג הלאה?
לשאלות אלה אין תשובה חד משמעית וההכרעה בהן מצויה בידי השופט היושב בדין, אשר ישמע את עדות המפעיל, יתרשם ממנו ויקבע ממצאי אמינות ומהימנות שעל-פיהם יגבש החלטה.
כיום המכשיר נהנה מחזקת אמינות בתנאי שהמפעיל קיים את הוראות ההפעלה המחייבות אותו.
חריגה מהוראות אלה תעמיד בסימן שאלה את תוצאת המדידה ויכולה להוביל לזיכוי מאשמה או להסדר טיעון מקל.
מחוץ לטווח
באחד מתיקי הדגל של המשרד נמדד רכבו של נאשם במרחק של 299.2 מ' ובמהירות 184 קמ"ש.
לאחר הפחתה של 5 קמ"ש המהירות שיוחסה לו בכתב האישום הינה 179 קמ"ש.
מפעיל הממל"ז טען כי תוצאת המדידה שהתקבלה הינה בתוך 300 המטרים שנקבעו בפסיקה ולפיכך אין בעיה בהפעלה.
לכאורה הוא צודק, אלא שלדעתנו יש בעיה באכיפה שביצע.
אמנם אין ויכוח על כך שהתוצאה הסופית מעידה על טווח נמוך מ-300 מטרים, ואולם, על-פי חוברת ההפעלה (וגם לדעת ערכאת השלום) זמן המדידה עומד על שליש שניה.
מכיוון שהעצם הנמדד הינו רכב המצוי בתנועה, הרי שגם במהלך המדידה הרכב ממשיך לנוע באותה המהירות.
חישוב מתמטי פשוט מגלה שבמהירות זו הרכב עובר מעל 42 מטרים בשניה.
אם נחלק מספר זה ב-3 (שליש שניה) הרי שנקבל תוצאה של מעל 16 מטר.
כך גם לאחר הפחתת המהירות, שאו אז הרכב עובר מעל 14 מטרים בשליש שניה.
זאת אומרת שבמדידה הרכב היה בטווח גדול מ-300 מטרים ומכאן שיש לפסול את התוצאה שהתקבלה – שכן זו בוצעה שלא בהתאם להלכת לוי עטייה.
בימים אלה התיק ממתין להכרעתו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד במסגרת ערעור, לאחר שערכאת השלום לא קיבלה את הטענה והרשיעה את הנאשם.
עוד לא נולד עורך הדין שיכול להבטיח תוצאה במשפט!
אמצעי אכיפה לעבירות מהירות - דבורה (BEE III IL)
אמצעי נוסף בו נעשה שימוש לצורך אכיפת עבירות מהירות נקרא דבורה.
מכשיר הדבורה משדר תדר קבוע של גלי רדיו וקולט תדר חוזר ממטרה הנעה בסביבתו.
הפרש התדרים בין התדר המשודר מהמכשיר לתדר המוחזר מהמטרה מתורגם על-ידי המכשיר למהירות (אפקט דופלר).
מכשיר זה אינו מקובע במקום קבוע וידוע מראש כמו מצלמות ה-א3, אך הוא גם אינו נייד כמו הממל"ז שכן הוא מותקן על-גבי ניידת, גלויה או סמויה, ונע ביחד איתה.
הדבורה מסוגלת למדוד מהירות של רכב נוסע גם במצב עמידה וגם כאשר שהניידת עצמה בתנועה וזה ייחודו.
אופן ההתקנה של הדבורה על-גבי הניידת מאפשר לה למדוד רכבים בשני כיווני הנסיעה – מלפנים ומאחור – בין אם רכב המטרה מאיץ או מאט וזאת משום שלדבורה שתי אנטנות, קדמית ואחורית, המורכבות על גג הניידת.
לכן גם אם הניידת האוכפת נמצאת במרחק מסוים לפניך, יש באפשרות המפעיל לבצע מדידה לאחור ולהמתין עד להגעתך אליו.
בתוך הניידת מותקנת יחידת עיבוד הנתונים וכן מסך תצוגה בו מתקבלים נתוני מדידת רכב המטרה, מהירות הניידת וכיוון נסיעת רכב המטרה,
חרף יתרונות אלה לדבורה חסרונות רבים בשל אופן הפעלתה.
כך למשל במצב בו שני כלי רכב (או יותר) נמצאים בתנועה באותו כיוון מדידה וסמוכים זה לזה, יכולה להיווצר אי וודאות בקשר לזיהוי הרכב הנמדד.
גם במקרה של הפרעה אלקטרומגנית חריגה המכשיר אינו מאפשר מדידה.
בנוסף, גם באכיפה באמצעות דבורה על המפעיל לשמור על קשר עין עם הרכב הנמדד עד לעצירתו ולכן חרף יכולתה של הדבורה לבצע מדידה בטווח גדול יחסית, מדידה כזו לא תמיד תתיישב עם דרישה לקשר עין רציף.
הלכת ציטרון שבחנה את מכשיר הדבורה הוסיפה מגבלות נוספות בדמות דרישה לשדה ראיה פתוח של 50 מטר לפחות מכל כיוון והרי לכם מכשיר אכיפה שהפעלתו מוגבלת במרבית האזורים בארץ.
הלכת ציטרון
בפסק הדין שניתן בת"ת 5729/08 בעניין ציטרון בשנת 2009 זיכה בית המשפט לתעבורה בבאר שבע נאשם מעבירת מהירות שיוחסה לו ונאכפה באמצעות דבורה.
בפסק הדין בית המשפט התייחס לכך שהדבורה טרם זכתה לחזקת אמינות (בדומה למכשיר הממל"ז) ולכן נדרש לשמוע עדים מומחים אשר יניחו בפניו חוות דעת מקצועיות בקשר עם הדבורה ובתנאי שטח רבים ושונים כדי שאפשר יהיה לקבל את תוצאותיה כראיה מרשיעה בהליך פלילי.
למרות שבהכרעת הדין השופט אינו גוזר באופן ישיר את הקביעות מהלכת לוי עטיה בקשר עם מהימנות מכשור אכיפה, הוא קובע בהכרעתו את התנאים המחייבים לצורך הרשעה וביניהם כולל את הדרישה להוכחה שהמכשיר עבר בדיקות תקינות בתחילת משמרת ובסיומה, והופעל על-ידי מפעיל שעבר הכשרה לצורך ההפעלה.
בסופו של יום בית המשפט קבע כי הוכח בפניו שהמכשיר אמין בתנאי שהופעל בתנאים הבאים:
- יש להפחית 3 קמ"ש מכל מהירות שנמדדה על-ידי הדבורה.
- המכשיר צריך לעבור ביקורת תקופתית שנתית ולתעד את מספר המכשיר, מועד הבדיקה ותוצאותיה.
- על מפעיל הדבורה לעבור קורס הכשרה ייעודי להפעלתה.
- חובה לבצע חמש בדיקות תקינות למכשיר לפני ואחרי כל הפעלה ולתעד אותן.
- וידוא שאין כלי רכב נוספים בטווח של 50 מטר מרכב המטרה בשני הכיוונים.
- שדה ראיה פתוח של 50 מטר מקו השול לשני צידי הכביש.
- המפעיל ישמור קשר עין עם הרכב הנמדד עד עצירתו.
- לא ניתן להפעיל את המכשיר בגשם כבד, שלג, ערפל או אובך קיצוני.
הפעלת דבורה
הפעלת דבורה - לפני הפעלה
- בדיקת כרטיס מכשיר לשלילת תקלות ואימות בדיקה חצי שנתית.
- ביצוע חמש בדיקות תקינות : בדיקה עצמית, בדיקת קולנים, בדיקת משקט ועוצמת שמע, בדיקת שעון עצר, בדיקת HI/LOW.
- תיעוד תוצאות הבדיקות ביומן ההפעלה.
הפעלת דבורה - בזמן הפעלה
- בחירת כיוון המדידה – רכב בכיוון ניידת האכיפה או בכיוון הנגדי.
- בחירת מצב הפעלה – רכב המפעיל בתנועה או במצב נייח.
- בחירת אנטנה – קדמית או אחורית.
- בחירת מיקום מדידה – שטח עירוני או כביש מהיר.
- כיוון עוצמת שמע המכשיר.
- נעילת מהירות רכב המטרה במשך 3 שניות.
- במדידת רכב באותו כיוון הניידת חייב להיות הפרש של 8 קמ"ש בין הניידת לרכב המטרה.
- וידוא מרחק של 50 מטר לפחות בין רכב המטרה לרכבים אחרים, לפני ואחרי.
- וידוא שטח פתוח של 50 מטרים מימין ומשמאל מקו השול.
- מכשיר קשר ומערכת מולטימדיה ברכב אינם פוגעים באפשרות לשמוע צליל נעילה.
- שמירה על קשר עין רצוף עם רכב המטרה מתחילת המדידה ועד לעצירת הרכב.
- תיעוד כל אכיפה בנפרד בדוח זכרון דברים (זכ"ד) ובו התייחסות לאופן ההפעלה, מצב התנועה, תנאי הדרך ואופן זיהוי רכב המטרה.
- אין להפעיל דבורה בזמן גשם, שלג או ערפל.
הפעלת דבורה - סיום הפעלה
- ביצוע חמש בדיקות תקינות : בדיקה עצמית, בדיקת קולנים, בדיקת משקט ועוצמת שמע, בדיקת שעון עצר, בדיקת HI/LOW.
- תיעוד תוצאות הבדיקות ביומן ההפעלה.
מצלמת מהירות ממוצעת
לאחר פיילוט שנמשך מס' שנים שוקדים ממש בימים אלה על הצבתן של לא פחות מ-250 מצלמות מהירות ממוצעת ב-125 מקטעים ברחבי הארץ.
מדובר בלא פחות ממהפכה תחבורתית שצפויה להפחית בצורה משמעותית נהיגה במהירות מופרזת במקומות בהן תותקן המערכת.
הסיבה לכך היא שבכל מקטע יוצבו 2 מצלמות, אחת בתחילתו ואחת בסופו.
כל הרכבים החולפים במקטע יתועדו בכניסה וביציאה ממנו והמהירות תחושב בהתאם לזמן שלקח לרכב לנסוע בין שתי המצלמות.
כך יוצא שאם נסעתם בתוך המקטע במהירות העולה על המותר, אפילו בקמ"שים בודדים, המערכת תדע לסמן את רכבכם ככזה שעבר את המהירות המותרת ויישלח אליכם דוח מהירות הביתה.
מצלמות אלה פותרות את הבעיה שנהגים מאיטים לפני מצלמה ובכך נמנעים מאכיפה כנגדם, שכן כאמור המצלמה לא מודדת את המהירות בעת התיעוד, אלא מחשבת אותו לכל אורך המקטע.
כדי להימנע מעבירת מהירות במקטעים אלה יהיו באפשרותכם 3 אפשרויות:
- לנסוע במהירות המותרת.
- לחצות חלק מהמקטע במהירות איטית כדי "לקזז" נסיעה מהירה בחלק אחר.
- לעצור בצד הדרך לפני תום המקטע ולהמתין. כמה להמתין? את זה כבר תצטרכו לחשב לבד בהתאם למהירות שנסעתם.
מצלמות מהמהירות הממוצעת יתעדו את הרכב, את לוחית הרישוי ואת סוג הרכב וצבעו כדי למנוע טעויות בין הרכבים הנמדדים.
המצלמות יפעלו בכל מזג אויר ויאכפו מהירות של עד 200 קמ"ש.
פסילה מנהלית בעבירות מהירות
סעיף 47 לפקודת התעבורה מעניק לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה סמכות להורות על פסילת רישיון מנהלית לתקופה של 30 יום.
פסילה מנהלית יכולה לחול במגוון רחב של עבירות.
בעבירות מהירות הפסילה המנהלית יכולה להתממש אם תיתפסו במהירות גבוהה מ-30 קמ"ש בדרך עירונית או יותר מ-40 קמ"ש בדרך שאינה עירונית.
אם עיינתם בטבלת העונשים על מהירות מופרזת אתם כבר מבינים שאפשר לערוך לכם שימוע אם נתפסתם בכל עבירת מהירות מסוג קנס בגובה 1,500 ₪ ובכל עבירה מסוג הזמנה לדין.
אם אין קצין משטרה בשטח יש לשוטר סמכות לעכב אתכם עד להגעתו, לדרוש מכם להתלוות אליו לתחנה או ליטול מכם את הרישיון עד לקיום שימוע בטווח של 72 שעות.
אם תחליטו שלא להתייצב לשימוע דעו שלקצין יש סמכות לערוך שימוע גם ללא נוכחותכם ולהורות על פסילת הרישיון.
אם הייתם מעורבים בתאונת דרכים, לקצין משטרה יש סמכות לשלול את רישיונכם לתקופה של 60 או 90 יום בהתאם לתוצאות התאונה.
דוח מהירות לנהג חדש
רוב הנהגים החדשים אינם שולטים בחוקים הקשורים בהם.
חוקי נהג חדש מטילים על נהגים חדשים חובות נוספות לאלה הקיימות על נהגים וותיקים.
חובות אלה באות לידי ביטוי בחובת ליווי של נהג וותיק לתקופות מסוימות, הגבלת מספר הנוסעים ברכב (עד גיל 21) והימנעות מביצוע עבירות מסוימות בשנתיים הראשונות כתנאי לקבלת רישיון קבוע.
אחת מהעבירות שאסור לנהג חדש לבצע היא עבירת מהירות מכל סוג!
גם אם מדובר בעבירת מהירות ברף הנמוך ביותר, הרשעה תוביל להארכת תקופת ה"הנהג חדש" בשנתיים נוספות וחיוב במבחן עיוני כתנאי לחידוש הרישיון.
נכון להיום, הדרך היחידה שיש לנהג חדש להימנע מהרשעה בעבירת מהירות שתוביל להארכת התקופה היא להימנע מביצוע עבירות מהירות ולחילופין לפעול לשינוי סעיף האישום לסעיף מקל יותר.
מכיוון שבאוגוסט 2026 כלל דוחות התנועה אמורים לעבור למסלול מנהלי במסגרת הרפורמה החדשה, עדיין לא ברור כיצד המהלך ישפיע על נהגים חדשים והאם ה"טריק" הישן עדיין יתאפשר.
מיותר לציין שגם בלי קשר לרפורמה, התביעה ובתי המשפט נוהגים להחמיר בענישה כלפי נהגים חדשים.
אם קיבלתם דוח על נהיגה במהירות מופרזת יש לכם 3 אפשרויות:
להגיש בקשה להמרת הדוח באזהרה, לערער לבית המשפט או לשלם את הדוח.
בקשה להמרת דוח מהירות באזהרה
לפני שתגישו בקשה להמרת דוח מהירות באזהרה, עליכם לוודא שאתם עומדים בכל התנאים להמרה באזהרה:
- הנהג תושב ישראל.
- ניתן להמיר רק דוח מהירות מסוג ברירת משפט (קנס).
- לא ניתן להמיר דוח מהירות בדרגת קנס של 1,500 ₪.
- נסיבות העבירה אינן חמורות.
- הנהג מודה בביצוע העבירה.
- לנהג וותק נהיגה של 7 שנים לפחות.
- לנהג אין הרשעות קודמות או דוחות אזהרה 5 שנים לפחות.
אין חובה להמיר דוח באזהרה גם כשנהג עונה על כל התנאים
הסבת דוח מהירות לנהג אחר
בכדי להסב דוח מהירות מצולם על שם נהג אחר עליכם למלא טופס מקוון לדווח על נהג אחר ברכב בתוך 90 יום ממועד קבלת הדוח.
דוח מהירות מסוג הזמנה לדין אפשר להסב באמצעות הטופס כל עוד לא נפתח תיק בבית המשפט.
במידה והתיק נפתח תידרשו להגיע לדיון כדי לבצע את ההסבה.
לטופס עליכם לצרף הצהרה שלכם עם פרטי הנהג בפועל, הצהרה של הנהג בפועל כי החזיק ברכב במועד העבירה בצירוף מספר הדוח ומספר הרכב.
בנוסף יש לצרף צילום ת"ז של מקבל הדוח (בעל הרכב) וצילום רישיון של הנהג בפועל.
שימו ❤️
פניה בבקשה להסבה אינה דוחה את המועד לתשלום ואם לא תקבלו תשובה בזמן, הקנס עלול לגדול עפ"י חוק.
לפי נהלי אגף התנועה גם אם הדוח שולם ועדיין לא חלפו 90 הימים, יש אפשרות לבצע הסבה אך תידרשו לצרף תצהיר ערוך כדין (ולא הצהרה) מהנהג בפועל ובו מצוין כי הרכב היה ברשותו במועד העבירה.
עבירות מהירות שנאכפו באמצעות שוטר שעצר את הרכב לא ניתן להסב כלל.
לערער על דוח מהירות
אם קיבלתם דוח על נהיגה במהירות מופרזת דעו שזכותכם לערער על קביעת השוטר.
בשלב הראשון נדרש לבחון את אמינותו של מכשיר האכיפה בו נמדדה המהירות.
כדי שניתן יהיה לקבוע שמדובר במכשיר אמין, צריך לבדוק מתי המכשיר כויל, לוודא שהכיול התבצע באופן תקין, לוודא שהשוטר השתמש במכשיר לפי הנהלים והכללים ועוד.
עוד חשוב לבדוק האם באזור בו נתפסתם הוצבו אנטנות או גורמים אחרים שיכולים לשבש את פעילות המכשיר ובכך להשפיע אמינותו.
בדקו האם אתם מזהים את הרכב בתמונה ואם הפרטים המופיעים בדו"ח תואמים לפרטים שבתמונה המצורפת.
זימון למשפט או קנס כספי הם לא גזירת גורל ובחלק גדול מהמקרים אפשר לבטל את הדוח או לכל הפחות להוריד מחומרתו.
אם אתם מתכוונים לערער על הדוח, אל תשלמו את הקנס – תשלום מהווה הודאה באשמה.
כדי לערער על דוח מהירות עליכם להגיש בקשה להישפט בטופס המקוון או באמצעות דואר רשום.
את הבקשה יש לשלוח למשטרת ישראל – מרכז שירות לטיפול בדו"חות תנועה
ת.ד 120 פתח תקוה מיקוד 4910002.
אם ללכת פיזית לדואר זה לא הקטע שלכם, אפשר לשלוח את הבקשה להישפט בדואר רשום מהבית ומומלץ בחום לשמור תיעוד של שליחת הבקשה להישפט.
כדאי לוודא שהכתובת שלכם מעודכנת במשרד הפנים ולהיות עירניים להזמנה לדין שתישלח בדואר רשום.
מרגע שבקשתכם להישפט התקבלה יש למשטרה שנה לשלוח לכם הזמנה למשפט.
זכרו שההזמנה למשפט צריכה להישלח בתוך שנה מהמועד שביקשתם להישפט והמשטרה אינה חייבת לוודא שקיבלתם את ההזמנה, אלא רק שהיא נשלחה אליכם.
במידה ולא קיבלתם את ההזמנה תידרשו להוכיח שעשיתם כל שביכולתכם כדי לא להימנע מקבלתה.
כך למשל אם בידי המשטרה יש אישור מסירה ובו מתועד שלא אספתם את המכתב אתם בבעיה.
המועד הקובע לעניין ההתיישנות הוא מועד הגשת הבקשה להישפט ולא מועד העבירה.
המשפט יכול להיקבע גם במועד מאוחר משנה.
אם ביקשתם להישפט דעו שהעונש יכול להיות חמור יותר מהעונש הקבוע בקנס.
לדוגמא: קיבלתם קנס של 750 ₪ עם 8 נקודות.
אם עברכם התעבורתי כבד המשטרה יכולה לבקש מבית המשפט להטיל עליכם קנס מוגדל ועונשים נוספים.
אם הגעתם לשלב המשפט יש לכם אפשרות לעיין בחומרי החקירה שהתביעה מתכוונת להציג בבית המשפט.
אמנם בדוחות מהירות אין כמויות גדולות של חומרים, אך ישנם מסמכים, תעודות, הסמכות וכיו”ב אשר מעידים על תקינות אמצעי האכיפה מיומנות המפעיל ואכיפה בהתאם לנהלים.
אם קיים סיכוי לזכות אותכם מעבירת מהירות או לפחות להפחית מהעונש הצפוי לכם, הסיכוי לכך יגדל משמעותית אם תהיו מיוצגים על ידי עורך דין תעבורה מיומן.
להישפט על דוח מהירות
החל מאוגוסט 2026 כלל עבירות המהירות מסוג ברירת משפט (קנס) יעברו למסלול שיפוט מנהלי.
המשמעות היא שהבקשה להישפט כבר לא תוגש כמו בעבר ותתבקשו למלא השגה אשר תידון בפני דיין בבית דין לתעבורה (ולא בבית המשפט לתעבורה).
בבקשה תצטרכו להעלות טענות אודות האכיפה ולצרף ראיות התומכות בטענותיכם.
הדיין יחליט בהשגה מרחוק, בכתב ובאופן שלא יאפשר לכם אפילו לראותו אותו למעט במקרים בהם הוא ימצא לנכון לקיים דיון ב"זום"…
על החלטת הדיין תוכלו להגיש ערעור לבית המשפט לתעבורה אך קחו בחשבון שערכאת הערעור אינה שומעת עדין ואינה מקבלת ראיות חדשות – למעט ראיות חדשות שלא ניתן היה להשיג קודם לכן – ומשכך הסיכויים להפוך את החלטת הדיין נמוכים מלכתחילה.
מישהו דיבר על זכויות האזרח?
עד שזה יקרה תוכלו להמשיך ולהגיש בקשה להישפט כבעבר ואם תורשעו בבית המשפט העונש שתקבלו יושפע גם מעבירות תנועה קודמות שביצעתם.
לדוגמא נהג שביצע 10 עבירות דומות בעבר, יקבל עונש חמור בהשוואה למי שזו עבירה ראשונה שלו.
בנוסף יילקח בחשבון וותק הנהיגה, מידת הנכונות של התובע להגיע לפשרה וכיו"ב.
נסיבות מקלות לדוגמא הן שירות פעיל במילואים, בעיות רפואיות, מי שפרנסתו תלויה ברכב, מי שזו העבירה הראשונה שלו וכל מקרה שבו נהיגה מעל המהירות המותרת הייתה מחויבת המציאות.
נסיבות מחמירות לדוגמא הן עבירות תנועה נוספות שבוצעו ביחד עם עבירת מהירות כמו נהיגה בשכרות או תאונה עם נפגעים.
מעבר לכך שהקנס יכול להיות כבד במקרה של משפט, הרי שהרישיון עלול להיפסל למספר חודשים ובית המשפט יכול להטיל עונשים נוספים נלווים.
העובדה שהואשמתם בעבירה מסוימת אינה אומרת שבהכרח תורשעו בה, וגם אם כן לא תמיד העונש יהיה מקסימלי.
התוצאה הסופית תלויה גם בשופט ובהתנהלות שלכם.
במידה ונתפסתם בעבירת מהירות מכל סוג, הדבר הנכון ביותר יהיה להתקשר לעורך דין תעבורה להתייעצות ראשונית.
עורך דין תעבורה מומלץ יכול להשפיע על תוצאות המשפט בצורה משמעותית ולהוביל להפחתה או ביטול של הקנס, הפחתה או ביטול של הנקודות ואפילו למנוע פסילת רישיון ועונשי מאסר לעברייני תנועה חוזרים.
זכרו שבבית המשפט, כמו בכביש, חשוב להיות חכם ולאו דווקא צודק.
תשלום דוח מהירות
אם קיבלתם דוח מהירות מסוג ברירת משפט (קנס) והחלטתם שלא לערער או לבקש המרה באזהרה באפשרותכם לשלם באתר או בדואר ישראל.
המשמעות המשפטית של התשלום היא שאתם לוקחים אחריות על ביצוע העבירה ובמידה ונקבעו נקודות לעבירה הן ייזקפו לחובתכם.
זכרו שהתשלום צריך להתבצע בתוך 90 ימים ממועד קבלת הדוח ולא יאוחר מהמועד האחרון הרשום על גביו.
במידה וחלף המועד האחרון לתשלום הדוח יגדל בשיעור של 30% ולא תוכלו לבקש להישפט בגינו אלא באמצעות פניה לבית המשפט בהליך שנקרא בקשה להארכת מועד להישפט.
במקרה שנתקלתם בקושי לשלם פנו לרשות האכיפה והגבייה בטלפון 35592* או 073-2055000.