בהחלטה שניתנה בבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה נקבע כי התביעה מנצלת את כוחה לרעה.
קביעה זו באה בעקבות בקשת התביעה להטיל מגבלות חריפות על נאשם בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, כדי שיודה באשמה.
בית המשפט דחה את בקשת התביעה להטלת תנאים.
בהחלטה נקבע כי גם לו היה הנאשם מודה בעבירה לא היה מוטל עליו עונש של מאסר בפועל, ולכן לא ראוי להטיל עליו מגבלות למעט פסילת רישיון עד לתום ההליכים.
רקע משפטי
החוק אוסר על נהיגה בזמן פסילה וקובע את העונשים בגין עבירה זו:
מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד.
בנוסף, לבתי המשפט לתעבורה קיימת סמכות להורות על פסילת רישיון נהיגה של אדם שהורשע בעבירות תנועה:
הורשע אדם בעבירת תעבורה או בעבירה לפי חוק אחר הכרוכה בנהיגה ברכב, רשאי בית המשפט שהרשיעו, או שנתן, גם אם לא הרשיעו, צו שירות לפי סימן ד'1 לפרק ו' לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – צו שירות), או צו מבחן לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן – צו מבחן), נוסף על כל עונש אחר במקומו, לפסול אותו מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה, לצמיתות או לתקופה מסוימת או עד שיתמלאו התנאים שקבע בית המשפט ולחייבו לקבל הדרכה בנהיגה נכונה כפי שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לענין סעיף זה, רואים צו שירות או צו מבחן כעונש אחר אף אם ניתן ללא הרשעה.
במילים פשוטות נסביר שאם תתפס נוהג בזמן פסילה אתה צפוי לענישה המורכבת ממספר רכיבים ובהם פסילת רישיון נהיגה (ממש כמו הפסילה שממנה התעלמת), קנס כספי שיכול להגיע לאלפי שקלים (ולא בלירות) ועונש של מאסר בפועל (בעבודות שירות או מאחורי סורג ובריח) או מאסר על תנאי.
בקיצור – DON'T!
הנחיות פרקליט המדינה
הנחיית פרקליט המדינה מס' 5.24 מאוקטובר 2022 מתווה את מדיניות התביעה בעניין הגשת בקשות למעצר עד תום ההליכים ובחינת מתן הסכמה לשחרור בערובה ותנאי שחרור או למעצר בפיקוח אלקטרוני.
מטרתה היא ליצור מדיניות אחידה בכל יחידות התביעה בקשר למקרים שבהם אפשר לשחרר חשוד ממעצרו אך במקביל לקבוע את תנאי שחרורו בערובה או בפיקוח אלקטרוני.
העובדות
לפי עובדות כתב האישום בחודש מאי 2025 נשפט הנאשם בהיעדרו בבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה והורשע.
בגזר הדין הטיל עליו בית המשפט, בין יתר העונשים, עונש של פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים.
3 ימים לאחר גזר הדין נעצר הנאשם על-ידי שוטר תנועה אשר הודיע לו אודות גזר הדין והפסילה שהוטלה עליו.
כעבור יומיים הפקיד הנאשם רישיון נהיגה במזכירות בית המשפט ומניין ימי הפסילה החל להיספר.
יומיים לאחר שרישיון הנהיגה הופקד במזכירות נעצר הנאשם כשהוא נוהג ברכב פרטי.
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ברכב ללא ביטוח.
התביעה לא ביקשה לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים אך ביקשה מבית המשפט כי יקבע תנאי ערובה אשר יגבילו את חירות הנאשם ויבטיחו את התייצבותו לדיונים.
טענות הצדדים
התביעה
התביעה חזרה על בקשתה תוך שהיא מבהירה לבית המשפט כי לנאשם, אשר אוחז ברישיון נהיגה משנת 2011, 9 הרשעות קודמות.
הרשעותיו הקודמות של הנאשם כוללות נהיגה ברכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש, נהיגה ברכב לא תקין, נהיגה ברכב שרישיונו פקע ועוד.
כמו כן, בינואר 2025 הוגש כנגדו כתב אישום פלילי המייחס לו גניבה, גניבת רכב ופריצה לרכב בכוונה לגנוב.
אישומים אלה טרם התבררו שכן התיק הפלילי עדיין מתנהל.
התביעה ביקשה מבית המשפט שיחייב את הנאשם בהפקדה כספית, חתימה על ערבות עצמית, יחתים 2 ערבים נוספים, להגביל את יציאתו מהארץ ולפסול את רישיונו עד לתום ההליכים.
ההגנה
סנגורו של הנאשם הסכים לקיומן של ראיות לכאורה – שכן בשלב זה בית המשפט אינו נדרש למשקלן של הראיות אלא רק לקיומן.
יחד עם זאת סנגור סירב להטלת תנאים על הנאשם, שכן בעבירות בהן הואשם לא קמה עילת מעצר.
לשיטתו בשלב זה בית המשפט יכול להסתפק בפסילת רישיונו של הנאשם לתקופה קצובה וקצרה.
ההכרעה
לאחר שעיין בתיק החקירה קבע בית המשפט כי סוג ועוצמת עילת המעצר אינם מחייבים הטלת תנאים על הנאשם מעבר לפסילת רישינו לתקופה קצובה.
המסוכנות הנשקפת מהנאשם טמונה בנהיגת רכב בלבד ומכאן שניתן להפחית ממסוכנותו בעצם הטלת איסור על המשך נהיגתו.
בית המשפט התייחס לכך שהעבירה שיוחסה לנאשם הינה ראשונה מסוגה ובצידה לא בוצעו עבירות נוספות (כגון מהירות מופרזת, אי ציות לרמזור אדום וכיו"ב).
הנאשם התייצב לדיון ואין לחובתו עבר פלילי.
הטענה לפיה כנגד הנאשם תלוי ועומד כתב אישום פלילי לא בוססה.
לבית המשפט לא הוצג תיק החקירה או כתב אישום, וגם אם כן לא היה בכך די כדי להיעתר לבקשתה.
בית המשפט מפנה לסעיף 20 ד' להנחיית פרקליט המדינה, לפיה בעבירטות תעבורה ניתן להספק בשחרור חללופת מעצר למעט בעבירות שנסיבות ביצוען מלמד על רמת סיכון גבוהה.
הבקשה לשחרור הנאשם בתנאים, או לקביעה של תנאים כאלה, בגין אירוע ראשון של נהיגה בזמן פסילה עולה כדי שימוש לרעה בכוחה של התביעה.
בהחלטה נקבע כי בקשות מסוג זה יוצרות לחץ על נאשמים כדי שיקדימו ויודו בתיק העיקרי ומכבידות על עבודת בתי המשפט בכך שגורמות להצפה מיותרת והפחתה ביעילות הדיונים.
בסופו של יום ריבוי בקשות שאינן מוצדקות יפגע בכלל הנהגים שכן אלה שמהם נשקף סיכון גבוה לא יזכו לתשומת הלב הראויה.
משעה שהתביעה לא מבקשת להטיל מאסר בפועל כנגד הנאשם, אין זה ראוי שתבקש להטיל עליו תנאים מגבילים מעבר לפסילת רישיונו עד לתום ההליכים.
השורה התחתונה
בית המשפט דוחה את בקשת התביעה לטלת תנאים מגבילים נרחבים ומטיל על הנאשם פסילת רישיון נהיגה עד לתום ההליכים לתקופה של 6 חודשים.
