מרבית נהגי ישראל מעולם לא שמעו על בית המשפט לתעבורה ורק אחוז קטן מהם "זכה" לקבל הזמנה לדין ולעמוד בפני שופט.
הרציונאל ברור – נתפסת על ידי שוטר בביצוע עבירת תנועה חמורה והנך נדרש להתייצב בפני שופט שיקבע, לאחר שישמע את גרסתך, האם ביצעת את העבירה ומה העונש הראוי לגזור עליך במידה וימצא שכן.
עד כאן הכל נשמע הגיוני, אך מהו הדין כשהמדינה מאשימה אדם שכלל לא אחז ברכב בעבירת תנועה?
לשאלה זו בדיוק נדרש בית המשפט לתעבורה במחוז מרכז במאי 2025 כשבפניו הונח כתב אישום כנגד הולכת רגל בגין גרימת תאונת דרכים.
תאונה עם הולכת רגל במעבר חציה
בתיק זה הוגש כנגד הנאשמת כתב אישום בגין כך שחצתה כביש במעבר חציה בריצה ובניגוד לאור האדום שדלק להולכי רגל.
הנאשמת נפגעה מרכב במעבר החציה.
בעקבות התאונה הולכת הרגל נחבלה חבלות של ממש ואושפזה למשך 6 ימים בהם עברה ניתוח בהרדמה כללית לתיקון שבר שנגרם כתוצאה מהתאונה.
בדיון שהתקיים בחודש ספטמבר 2025 הודיעה התביעה לבית המשפט כי היא תעתור בתיק זה לעונש שיכלול את פסילת רישיון הנהיגה של הנאשמת.
מכיוון שבית המשפט סבר שמדובר בתיק תקדימי ביחס להולכי רגל, התבקשה התביעה לבחון את עמדתה בשנית לגבי המשך ניהול ההליכים בתיק.
בנובמבר 2025 התקיים דיון תזכורת במסגרתו הודיעה התביעה כי היא עומדת על ניהול התיק משום שמדובר בנוהל חדש של קצין את"ן מחוזי המהווה שינוי מדיניות ולפיו יש להגיש כתבי אישום כנגד הולכי רגל שנפגעו בתאונת דרכים כתוצאה מהתנהגותם.
האיסורים בחוק
בתקנות התעבורה נקבעו איסורים רבים שחלקם הגדול מופנה כלפי הנוהגים ברכב, אולם חלק לא מבוטל מהם מופנה כלפי כלל משתמשי הדרך לרבות הולכי רגל.
שים לב שמקבץ הסעיפים שלהלן יכולים לשמש את התביעה, גם אם באופן תקדימי, כנגד הולכת הרגל במקרה זה.
התנהגות הגורמת נזק
כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור.
שים לב שהחוק לא מגדיר מי האדם שנגרם לו נזק והמשמעות היא שזה יכול להיות כל אחד, גם זה שגרם את הנזק.
ציות לתמרורים
עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין.
חציית כביש
לא יחצה אדם כביש, אלא לאחר שבדק את מצב התנועה בו ונוכח שאפשר לחצותו בבטיחות.
שים לב שסעיף זה אינו מתייחס לקיומו או היעדרו של מעבר חציה ולכן יכול לחול בכל מקרה של חציית כביש.
ירידה ממדרכה
לא ירד הולך רגל ממדרכה או ממקום מבטחים אחר שבדרך באופן פתאומי או מבלי שנקט בזהירות מספקת, בשעה שרכב מתקרב אליו, ממרחק שאין סיפק בידי נוהג הרכב לעצור את הרכב כדי למנוע תאונה.
המשך יבוא...
בית המשפט מחויב לפעול בהתאם חוק וככל והמשטרה תוסיף לעמוד על ניהול ההליך, השופט יצטרך לקבוע האם עובדות כתב האישום הוכחו בפניו ובהתאמה להרשיע או לזכות את הנאשמת.
יחד עם זאת, לאור טענת התביעה כי קיים נוהל חדש לפיו יש להעמיד לדין הולכי רגל שגרמו לתאונת דרכים, נתן בית המשפט החלטה חשובה.
השופט הורה לתביעה להביא בפניו את הנוהל הקודם (אם היה) ואת הנוהל החדש, ולהתייחס למועד כניסת הנוהל החדש לתוקף.
בנוסף התביעה תידרש להבהיר את היקף השימוש בנוהל החדש מאז כניסתו לתוקף והאם מדובר בנוהל מחוזי או ארצי.
עוד תידרש התביעה להבהיר מהם הקריטריונים להעמדה לדין של הולך רגל לדין בעקבות מעורבותו בתאונה, שכן אלה אינם יכולים להיות מופעלים בדרך מפלה או שרירותית, אלא על פי אמות מידה מנהליות ברורות עניינות ושוות כפי שנקבע בבש"פ 3434/21 יוסף אלנאשף נ' מדינת ישראל.
להיות מיוצג
תיק זה ממחיש בצורה הטובה ביותר את החשיבות העצומה בייצוג משפטי מקצועי ומיומן.
הנאשמת בתיק זה לא יוצגה על ידי עורך דין ולמזלה הרב בית המשפט מינה עבורה סניגור ציבורי אשר יבחן את כתב האישום ואת ה"תקדימיות" של העבירות המיוחסות לה כהולכת רגל.
בנוסף, לעורך דין יש יכולת להיפגש עם התביעה ולנהל משא ומתן על האישומים וגם על העונשים (ככל ויהיו) – וזאת בניגוד לשופט אשר אינו צד להליך ואינו יכול לפעול בשם הנאשמת מול התביעה ובכלל.
כמובן שברגע שתהיינה התפתחויות בתיק זה נדאג להביא אותן במלואן.
